נכה נצרך

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959 [נוסח משולב], כולל בתוכו סעיף מיוחד – סעיף 7 לחוק- אשר עוסק בהענקת תגמולים מיוחדים לנכים שמצבם קשה במיוחד.

על פי החוק, על מנת שנכה יוגדר כ"נצרך" עליו לעמוד בתנאים הבאים:

1. דרגת נכותו הינה בשיעור 50% לפחות.
2. הנכה אינו מסוגל להשתכר למחייתו עקב מום גופני או שכלי ואין סיכוי נראה לעין שניתן יהיה לשקמו אי פעם.
3. אין לו הכנסה מספקת למחייתו.

בפסיקה נקבע כי על מנת שנכה יהא זכאי לתגמול כנצרך, עליו להוכיח כי הוא עומד בקריטריונים שנקבעו בתקנות והמכניסים אותו למסגרת של אדם שאיננו משתכר למחייתו. במידה והנכה עומד בתנאי זה, עליו להוכיח שני דברים נוספים: האחד, שהסיבה לכך שאינו מסוגל להשתכר למחייתו היא בגלל מום גופני או שכלי, והשני, שאין סיכוי נראה לעין שאפשר יהיה לשקמו אי פעם.  הווה אומר, שתנאי הזכאות מיוסדים על תשתית עובדתית בעלת שני מרכיבים: המרכיב הכלכלי והמרכיב הרפואי, ויש להוכיח קשר סיבתי בין ה"מום" לבין הנתון "שאינו מסוגל להשתכר למחייתו".