נישואין שניים אינם מפחיתים משיעור הפיצוי ליתומים

דובר בתביעה של עיזבון אישה וילדיה, אשר נכוותה קשות כתוצאה מתאונה ביתית ונפטרה כתוצאה מזיהום בבית החולים. העזבון והילדים (להלן: "המערערים") תבעו את קופת החולים בגין רשלנות שהביאה למותה של האם.

הצדדים הגיעו להסכמה בשאלת האחריות והערעור נסוב על שאלת גובה הנזק. המערערים השיגו על גובה הסכומים שנפסקו בגין כאב וסבל, קיצור תוחלת החיים ואבדן שירותי אם. לעניין אבדן שירותי אם, טענו כי אין לייחס משקל לנישואיו השניים של אבי המשפחה, ולעזרת האישה החדשה בגידול הילדים. המשיבה טענה מאידך כי יש להפחית את הפיצויים בגין אבדן שירותי רעיה, שירותי אם וכאב וסבל, שכן כתוצאה מנישואי האב, לא נגרם שינוי מהותי באורח חיי המשפחה.

בית המשפט קבע כי יש בנישואים שניים כדי להפחית את הפיצוי לבן הזוג שנשאר בחיים. לצורך הכרעה בשאלת השלכת נישואים שניים על הפיצוי ליתומים, בית המשפט עשה סקירה של המשפט המשווה והגיע למסקנה כי אף אם נכיר בנישואין שניים כהטבה מסויימת ביחס לאלמנה, אין הדבר כך ביחס ליתומים. יש להשקיף על תמיכת ההורה החורג כהטבה הניתנת לילדים שאין להפחית בגינה את הפיצוי, למרות החובה החוקית לזון ילדים של בן זוג. ראשית, ההורה החורג דואג לילדיו החורגים כזיקה לבן הזוג או מתוך תחושה אנושית לילדים. שנית, בקיומה של חובת המזונות כשלעצמה אין לראות הטבה המצדיקה הפחתה של הפיצוי. שלישית, חיוב במזונות כלפי ילדים חורגים מוגבל לתקופת הקשר הזוגי. רביעית, הורים ביולוגיים נוטים לתת לילדיהם מעל ומעבר למזונות שבדין וחמישית, חובה לזון ילדים חורגים היא סוג של צדקה בלבד, לפי הדין האישי.

אשר על כן, בית המשפט קבע כי בכל הנוגע ליתומים, נישואים בפועל של ההורה הנותר אינם מספקים תחליף להורה המנוח, ואין הם מפחיתים את שיעור הפיצוי. האישה השניה שנשא אבי האלמן אינה אימם של ילדיו הקטינים.  היא אינה חייבת במזונותיהם וברווחתם, ולמעשה היא אינה חייבת להם דבר. מסיבה זו, יש לראות אותם שירותים שמספקת אישה זו ליתומים כטובה, כחסד וכמעשה של התנדבות. טובת הנאה זו אינה מפחיתה את סכום הפיצויים לו זכאי הניזוק מאת המזיק לולא ההטבה. לפיכך, יש להגדיל את הפיצוי בגין השלמת שירותי אם ולהעמידו על 800,000 ₪.