מסעדה המעסיקה עובדים זרים נקנסת. הודעת הקנס אינה מגיעה אל מענה, והיא מחמיצה את ההזדמנות לטעון כנגד האמור בה. האם תינתן למסעדה הזדמנות נוספת להשמיע את טענותיה? שאלה זו נדונה בעפא (ארצי) 52388-05-10 רומירון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פורסם בנבו (2011) .
על חברה מוטל קנס מנהלי מכוח חוק העבירות המנהלית, בגין העסקת עובדים זרים שלא כדין. היא אחרה את המועד. מהם השיקולים להארכת המועד לתשלום הקנס? שאלות אלו נדונו בעפא (ארצי) 52388-05-10 רומירון בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פורסם בנבו (2011).
סעיף 42א לפקודת הראיות קובע כי הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע הוא בעל דין במשפט האזרחי. לא אחת יטען האדם שהורשע בהליך פלילי כי נגבתה ממנו הודאת שווא, או כי הסכים להסדר טיעון תחת לחץ, או מתוך אי אמונו ביכולתו הנפשית לשאת בהליך פלילי ממושך, ויבקש כי הממצאים מההליך הפלילי לא יחייבו אותו בהליך אזרחי. אימתי ייעתר בית המשפט לבקשתו? שאלה זו נדונה בתא (ת"א) 164043-09 מיכאל צירולניק נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (ניתן ביום: 1.6.10).
מאמר זה יסביר על סמכויות בתי המשפט ועל יעילותם של עורכי דין דיני עבודה
מערכת המשפט בישראל מורכבת מסוגים שונים של בתי משפט המבדילים בין תובענות המתנהלות בבתי משפט שלום, מחוזי ועליון, כגון סכסוכים כספיים שבין אדם לחברו, תביעות נזיקיות, חוזיות, פליליות ועוד כיו"ב, לבין תביעות שעניינן בדיני עבודה הכוללות סכסוכי עבודה על כל סוגיהם ותביעות מתחום הביטחון הסוציאלי, אשר מתנהלות בבתי הדין לעבודה להם יש סמכות ייחודית לדון בתביעות מסוגים אלו.
מאמר זה יעסוק בשאלהף עד היכן ניתן למתוח את החובה החלה על תובע לחשוף את צפונות ליבו לנתבע וכיצד בית המשפט מיישם את מבחן ההכבדה על התובע, אשר מכיל בתוכו את הזכות לפרטיות?
27.4.2011
מאמר זה יעסוק בשאלה האם שליחת מסרונים, שנשמרו ונאגרו בזיכרון מכשיר הטלפון הנייד, הנה בגדר האזנת סתר? מה לגבי צילום מסרונים כאלה והגשתם כראייה בבית משפט?
9.3.2011
מאמר זה יעסוק בשאלה לאיזה בית משפט יש את הסמכות לדון בתביעות להוצאות רפואיות לנפגעי תאונות דרכים. שאלה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בת.א. 53903-08/10 פלוני נ' אלמוני.
13.2.2011
בשורה משמחת לכל הצרכנים שרכשו מוצר בחנות והחליטו להחזירו לאחר מכן. עד עתה הנוהג היה כי המשיב מוצר, יוכל לקבל זיכוי בלבד.
2.1.11
ככלל, תביעה נזיקית מתיישנת כעבור שבע שנים מיום קרות האירוע. לכלל זה מספר חריגים, המאריכים את תקופת ההתיישנות. כך לדוגמא סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], מאפשר לניזוק שגילה את הנזק באיחור להגיש תביעה כשבע שנים מיום גילוי הנזק, ולא יאוחר מעשר שנים לאחר קרות הנזק. הסעיף נועד "להושיט עזרה לתובע באותם מקרים בהם נגרם לו נזק סמוי שסימניו מופיעים רק במרוצת הזמן" (ע"א 74/60 נמר נ' שירותי נמל מאוחדים, פ"ד טו(1) 255).
22.5.2011
בהפ (ת"א) 39958-01-10 גאולה קסנטיני נ' ד"ר נאאל ותד (ניתן ביום: 23.03.10), נדונה בקשת מטופלת לקבלת החומר הרפואי בעניינה, שהוגשה במסגרת המרצת פתיחה, בלא שעמדה ברקע תביעה נזיקית, ובית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי ניתן להגיש בקשה לקבלת חומר רפואי אך ורק במסגרת תביעה נזיקית. אולם, בעניין אחר ניתן צו למסירת חומר רפואי, הגם שלא עמדה באופק תביעה נזיקית (בש"א (תל אביב) 122827/00 פלוני נ' ד"ר דוד רדרמן (ניתן ביום: 7.9.2000)).
22.5.2011
מטופלת במרפאת שיניים הגישה לבית המשפט המרצת פתיחה בבקשה לקבלת מידע רפואי, וזאת בלא שהגישה תביעה נזיקית בגין רשלנות רפואית. הגם שתקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי ניתן להגיש בקשה, בנפרד מתביעה, ובתנאי שתוגש תביעה עיקרית בתוך שבוע, המטופלת ביקשה ארכת זמן ארוכה יותר מכך, ולא התחייבה להגיש תביעה, בטענה כי ביקשה לבדוק את עילות התביעה כנגד רופא השיניים. האם יעתר בית המשפט לבקשתה? שאלה זו נדונה בהפ (ת"א) 39958-01-10 גאולה קסנטיני נ' ד"ר נאאל ותד (ניתן ביום: 23.03.10).
האם ניתן לבטל פסק דין שניתן בהסכמה? שאלה זו נדונה בבשא (י-ם) 1448/06 עיזבון המנוח דניאל חכיאשוילי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (ניתן ביום: 3.12.06).
תובע מבקש לתקן את כתב תביעתו. מהו הדין?
תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כדלקמן:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין..."
בבירור תביעת פיצויים בגין תאונת עבודה, הודיע התובע "אלה עדי", ולמחרת היום, בהתחרש המשפט, ובטרם התחיל הנתבע בהבאת ראיותיו, ביקש להעיד עד נוסף, מהנדס מומחה. בית המשפט סירב לתת לו את הרשות המבוקשת. האם בית המשפט היה צריך לאפשר לתובע להעיד עד נוסף, חרף אמירתו "אלא עדי"? שאלה זו נדונה בע"א 189/66 עזיז ששון נ' "קדמה" בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"מ כ(3) 477 (1966).
האם ניתן להגיש לבית המשפט ראיות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות? שאלה זו נדונה ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577 (2001). באותה פרשה המבקש תבע את המשיבות בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים. במסגרת ההליך המשפטי מונה מומחה רפואי בתחום אף אוזן גרון שהעיד בבית המשפט ואף נתן הבהרות. לאחר תום שלב ההוכחות, ובטרם ניתן פסק דין, נזקק המבקש לניתוח נוסף והוא ביקש להוסיף כראיה את המסמכים הרפואיים המעידים על השינוי במצבו הבריאותי.
חוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 קובע אמנם כי ההתיישנות תחול שבע שנים מיום שקמה לתובע עילת התובענה, אולם לכלל זה קיימים סייגים, הן בסעיף 8 לחוק ההתיישנות) (המדבר על גילוי מאוחר, ואשר אודותיו הרחבנו בחלק א' של המאמר) והן בסעיף 89 לפקודת הנזיקין.
סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958, שכותרתו "התיישנות שלא מדעת", קובע את כלל הגילוי המאוחר כדלקמן:
"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".
חוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 קובע כי תקופת ההתיישנות בכל תובענה "שאינה במקרקעין" הינה 7 שנים, אולם ממתי מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות?
מוחמד גנאים, בנם של המערערים, הגיע ביום 19.10.1999 לחדר המיון בבית החולים רמב"ם, כשהוא סובל מכאבים ונפיחות בזרועו. בחדר המיון נערך לו צילום רנטגן, ורופא אבחן, באופן שגוי, שבר בראש עצם הזרוע. מוחמד אושפז להשגחה במחלקת כירורגיה-ילדים. בביקורת שנערכה לאחר כיומיים, התברר כי מוחמד עודנו סובל מכאבים ומחום, ומצבו הידרדר. בבדיקות שערכו גילו זיהום חיידקי חריף ומוגלה בכתפו של מוחמד. רק בשלב זה החל טיפול אינטנסיבי שנמשך כשבועיים, אולם ללא הועיל. מוחמד נפטר, והוא בן ארבע שנים במותו.
כללי הראיות בבית המשפט הינם נוקשים. כך לדוגמא לא ניתן להביא עדות שמיעה כראיה למעט חריגים מסוימים. אולם, ישנם מקרים של רשלנות רפואית שהינם כה חמורים, עד שמשרד הבריאות יוזם הקמתה של ועדת חקירה, וזאת לצורך הסקת מסקנות. לעיתים נפגעי הרשלנות הרפואית מתקשים לאתר רופא שיסכים להעיד ולהכין חוות דעת בעניינם (בשל חוסר הנכונות של רופאים להעיד אחד כנגד השני), ואז כל שנותר להם הוא לבקש את חשיפת מסקנות ועדת החקירה.
לשם הוכחת תוכנו של מסמך, יש להציג בפני בית המשפט את המסמך המקורי, שהינו 'הראיה הטובה ביותר' להוכחת האמור בו (ע"א 118/63 ראש העיר הרצליה נ' פישמן, פ"ד יז(4) 2805 (1963)).
סעיף 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 קובע את הכלל לפיו מתחילה תקופת ההתיישנות ביום בו נולדה עילת התובענה. חריג לכלל זה מצוי בסעיף 8 לחוק, הקובע כי "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".
בפסק הדין ת"א 62753/07, בעניין גיא אופיר נ' עיריית תל אביב, שניתן ביום 19.2.08 ע"י כבוד השופט קליין, נקבע כי הסמכות העניינית היא לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים וכי בית המשפט לעניינים מנהליים, הוא בית המשפט המוסמך לדון ולברר את "שיקולי המערכת" בכל הנוגע להתנהלות העירייה בנוגע למעשנים במסעדות ובבתי הבילוי בגבולותיה המוניציפאליים בכלל, ואכיפת החוק בבניין העירייה ומשרדיה בפרט.
סעיף 5(1) לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 קובע תקופת התישנות בת 7 שנים לתביעות אזרחיות.
סעיף 6 לחוק קובע כי ההתיישנות תחל ביום שבו נולדה עילת התובענה, אולם סעיף 8 לחוק קובע כי מקום בו "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".
שאלונים מקדמיים הם חלק מכל הליך משפטי. לפי תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 השאלונים נועדו "לפשט ולקצר את ההליך ולקדם דיון יעיל בתובענה". מה מותר ומה אסור בשאלונים? האם ישנם כללים מיוחדים לעניין בית המשפט לענייני משפחה? האם גבר אשר מתדיין עם גרושתו בעניין מזונות ילדים רשאי להציג לה שאלות רבות ומכבידות? שאלה זו הועלתה בתמ"ש (ת"א) 21743-06-10 פלוני נ' אלמונית (ניתן ביום 19.10.10).
בבית המשפט לענייני משפחה מתנהל בין בני משפחה סכסוך כספי, אשר במסגרתו מוגש כתב הגנה ונטענת טענת קיזוז. האם מותר לטוען טענת קיזוז לבקש בהליכי גילוי מוקדם מידע אשר יבסס בראיות את טענת הקיזוז שלו? שאלה זו הועלתה בתמש (ת"א) 61220-09 פלונים נ' אלמוני (ניתן: 20.10.10).
על מנת שממצאי בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה בהליך אזרחי, יש צורך בהסכמה מפורשת של הצדדים הן לעריכת הבדיקות והן להגשת תוצאותיהן כראיה.
כבוד השופט אילן איטח מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, חזר על הלכה זו בפסק הדין עב' 6579/06 אהוד שלומי נ' בודה בר תל אביב בע"מ .
בחיי היומיום אנו יוצרים התקשרויות בתחומים רבים באמצעות חוזה התקשרות- בין אם מדובר בחוזה עבודה בין מעביד לעובד, בין אם מדובר בחוזה התקשרות בין עורך דין ללקוח, בין אם מדובר בחוזה בין חברת ביטוח לבין מבוטח ועוד כיו"ב.
בית המשפט המחוזי בירושלים בחן, האם יצאו התובעים בגין רשלנות רפואית, ידי חובתם, בכך שצירפו לכתב התביעה חוות דעת של רופא שאינו מומחה בתחום, לעניין נכויותיה של התובעת.
בפס"ד של ביה"ד הארצי לעבודה, התקבל ערעור המערערות (ארגון המורים והסתדרות המורים (להלן: "המערערות") כנגד מדינת ישראל (להלן: "המשיבה") בתיק עס"ק 28/10.
בפס"ד ת"א 2106/09 פגסוס טרייד סנטר בע"מ נ' עיריית ת"א אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בת"א עלתה שאלת ההתיישנות בהקשר הבא: לביהמ"ש הוגשה תביעה בשנת 2009 בעניין תרמית במקרקעין.
שאלה זו עלתה בערעור בבית המשפט העליון בפס"ד ע"א 7550/08 מכללת איסט לונדון נ' גיל סתון ואח'. במקרה זה דן ביהמ"ש בעניין בו מכללת איסט לונדון עשתה הסכם עם חברה ישראלית אשר תשמש כנציגתה של המכללה בארץ (להלן: "המערערת"). ההסכם נחתם בשנת 1998 והכיל תניה ולפיה כל צד יוכל בהודעה חד צדדית של 6 חודשים מראש להביא לסיומו של ההסכם.
במהלך הליך אזרחי ניתן לנהל הליכים מקדמיים ועל ידי כך לקבל מידע ולהשיג ראיות שיש בכוחן לנצח במשפט.
מבוא
עובדים אשר בינם לבין מקום עבודתם התגלע סכסוך והם מאוגדים בהסכם קיבוצי, עלולים למצוא את דרכם חסומה לבית הדין לעבודה על מנת לתבוע את זכויותיהם. הסיבה לכך היא שבהסכם הקיבוצי קיים סעיף אשר מתווה את הדרך לפתרון הסכסוך בכך שהצדדים צריכים למצות תחילה את הופעתם בפני ועדה פריטטית, ואם הדבר לא בא על פתרונו בועדה זו, מחויבים הם לפתור את סכסוכים בפני בורר. וכידוע, אין ערעור על פסק בורר וביטול פסק כזה הוא משימה בלתי אפשרית. המסקנה היא שכמעט תמיד יהיה עדיף לעובד לפתור את הסכסוך במסגרת בית הדין לעבודה, שם כל האפשרויות פתוחות בפניו. נשאלת השאלה כיצד ניתן להימנע מהליכה בכל מקרה של סכסוך לבוררות. התשובה לכך מובאת במאמר זה בהרחבה ומומלץ לקראו היטב.
"החובה לחקור בכל "נקודה – של – אי – הסכמה". היריב חייב במסגרת החקירה שכנגד לחקור את העד במישרין ובמפורש בקשר לכל נושא שיש לגביו מחלוקת: ראשית על מנת לחדד את השנוי במחלוקת ולהעמיד את העד על כך שאין נותנים אמון בדבריו באותה נקודה: שנית – על מנת לאפשר לעד לבחון עמדתו מחד, לחזקה או לסטות ממנה: ושלישית- והוא העיקר – על מנת לאפשר לבית הדין להתרשם מן הצורה שבה העד "מגן" על גרסתו. אשר על כן, כאשר לא מציגים לעד שאלות בחקירה שכנגד בקשר לנושא מסוים, ההנחה היא – בהיעדר הסבר סביר אחר – כי אין חולקים על דברי העד באותו נושא: ואפילו מוסברת אי ההתייחסות – יש לה משקל לטובת גרסת העד, באשר באותה נקודה לא הייתה לעד הזדמנות ל"הגן" על עמדתו."(ההדגשות שלי ד.ס).
ד"ר דוד סער, עו"ד
עילות שביחסי עובד מעביד שמעלה אחד הצדדים, מקומן להישמע בבית הדין לעבודה, שלו הסמכות הייחודית לדון בטענות מעין אלו.
בבש"א 1528/06 יוסף וחנה ורנר נגד כונס הנכסים הרשמי, שניתן בבית משפט העליון, דן בית המשפט, במסגרת ערעור עיקרי שהוגש על ידי בני זוג, אשר נדחתה בקשתם להכריז עליהם כפושטי רגל, בערעור על החלטת בית משפט המחוזי, לקבל באופן חלקי בלבד את הבקשה לפטור אותם מעירבון בגין הגשת הערעור העיקרי ולחייבם להפקיד סכום עירבון בסך של 3,000 ₪.
בפסק הדין בעניין סלמאן עבדאללה נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' נדונה השאלה, אימתי בית משפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק, יתערב בפסיקותיו של בית הדין הארצי לעבודה.
עיקול הינו סעד זמני אשר נמצא בסמכותו של בית המשפט.
בדרך כלל מטרת הצו הינה לשמר את המצב הקיים בעת הגשת התביעה עד למתן פסק דין ומימושו, אם התובע אכן יזכה בתביעה.
סופיות הדיון הינו כלל משפטי הידוע לכולי עלמא. לאחר מתן פסק דין ומשעובר המועד להגשת ערעור הופכת החלטת בית המשפט לסופית.
לא ניתן לקיים הליך משפטי ללא שהתובע ישלם אגרת בית משפט עם הגשת תביעתו לבית המשפט. סכומי האגרות משתנים בהתאם לסוגי התביעות ולערכאות בהן יידונו. כלומר: הליך שיידון בבימ"ש שלום תהיה אגרתו שונה מהליך בבימ"ש מחוזי או עליון וכן בין הערכאות. כמו כן, בתביעה בגין נזק גוף תשולם אגרה שונה מתביעה כספית גרידא, או אגרה בגין תביעת סעד הצהרתי תהיה שונה מאגרה בגין פתיחת תיק הוצאה לפועל וכן הלאה. למעשה, סכומי האגרות בעניינים השונים ובערכאות השונות מעוגנות בתקנות בתי המשפט (אגרות) – 2007. כך יוצא שהאגרה נקבעת עפ"י הסעד המבוקש והערכאה בו התביעה מוגשת, כאמור. נשאלת השאלה מה קורה כאשר בתביעה אחת נתבעים מס' סעדים לדוגמא: בתביעת נזק גוף הוסיף התובע דרישה לפצותו בפיצוי עונשי בשל התנהלותה הלא נאותה של הנתבעת.
בבש"א (ת.א) 21978/08 הראל חברה לביטוח נגד ליאור חיים אריכא, שניתן בתאריך 08/12/08 בבית משפט המחוזי, הוגשה בקשה על ידי חברת הביטוח, להחלפת המומחה שמונה מטעם בית משפט, בטענה, כי הנו נותן מזה שנים רבות חוות דעת, אך ורק לתובעים וכן כי הוא מומחה מטעם תובעים שונים המנהלים וניהלו תביעות נגד חברת הביטוח בתיקים רבים וכן כי הוא נחקר ו/או אמור להיחקר על ידי בא כוחה של חברת הביטוח, לא אחת, בחקירות שהובילו לעימותים שונים.
בע"א 2518/08 ציון התשואל ואח' נ' בנימין קוקיה דן בית המשפט המחוזי באפשרות ערעור על פסק דין אשר ניתן ע"י בית משפט השלום בדרך של פשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט. במקרה זה המשיב הינו הבעלים של דירה בה מתגוררים המערערים, שהינם קרובי משפחה של דייר מוגן בנכס, אשר נפטר. המשיב הגיש תביעה לפינוי המערערים מן המושכר ובית משפט השלום נתן פסק דין בדרך של פשרה, לפיו המערערים ימסרו את החזקה בדירה לידי המשיב ובתמורה ישלם להם המשיב פיצויים. לטענת המערערים בית המשפט לחץ עליהם ושכנעם להסכים לפשרה ועל כן יש לתקן את פסק הדין או לחילופין להעניק סעדים אחרים. המשיב טען כי מדובר בפסק דין בדרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ולפיכך התערבות של בית המשפט שלערעור בשיקול דעת הערכאה המבררת הוא מצומצם ביותר.
בע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נגד יצחק פת, שניתן בתאריך 07/04/10 בבית משפט העליון, דן בית המשפט, במסגרת ערעור שהוגש על ידי חברת הביטוח בתביעה לפיצויים בגין נזקים שנגרמו למבוטח בעקבות תאונת דרכים, בבקשה של חברת הביטוח להוצאת מסמכים מתוך תיק מוצגים שהגיש המבוטח.
לפי סעיף 22 לחוק חוזה ביטוח התשמ"א – 1981, על המבוטח להודיע לחברת הביטוח על קרות מקרה הביטוח, מיד לאחר שזה נודע לו. לא אחת, דוחות חברות ביטוח או מפחיתות את החבות, במקרים של תביעות מבוטחים שהוגשו באיחור, בטענה כי חובה הייתה על המבוטח לפנות לחברת הביטוח מיד כשנודע לו על קרות מקרה הביטוח, דבר אשר לא נעשה על ידו והדבר הכשיל את בירור החבות על ידן.
תקנה 114א לתקנות סדר הדין קובעת כי מסמך שלא גולה בגילוי המסמכים לא ישמש כראיה מטעם אותו צד. השאלה האם הסעיף חל על אי עמידה בסעיף 75 הקובע כי יש לצרף לכתב טענות כל מסמך עליו מסתמכים – מהי הנפקות של אי צרוף המסמך וצרופו בהמשך ההליך? כמו כן, האם אי צירוף מסמכים מהווה עילה למחיקה על הסף?
במקרים רבים מגיש הנתבע בקשה לסילוק התביעה על הסף ובקשה לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה עד למתן החלטה בבקשה. בדרך זו מצליח הנתבע לעכב את ההליך זמן רב, הואיל ולעיתים הבקשות והתגובות להן ארוכות ומורכבות מאוד, ולפיכך לבית המשפט לוקח זמן רב ליתן החלטה ואין התקדמות בתיק.
תקנות סדר הדין והפסיקה של בית המשפט העליון קובעים מספר הלכות חשובות ביותר בכל הנוגע לניסוח כתב טענות- כתב תביעה וכתב הגנה.
תקנה 71 קובעת כי יש לפרט בתביעה רק עובדות מהותיות, ולכן עדיף לא להיכנס לכל פרטי התיק בתביעה, וזאת על מנת לשמור על מרחב תמרון בניהול התיק. לקוחות רבים לא מספרים לעו"ד את כל העובדות, או לעיתים מספרים עובדות מוגזמות או שאינן מדויקות, ואז נוצר מצב בו העובדות שפורטו בכתב התביעה אינן מבוססות דיים. מאידך גיסא, אם כתב הטענות ישמור על עמימות, ניתן יהיה לחשוף את הגרסה המלאה מאוחר יותר, בשלב התצהירים.
אנשים רבים גורסים כי על מנת לנצח בתביעה כל שנדרש הינו להיות צודק.
למצער, מערכת המשפט אינה עובדת לפי כללי הצדק שהרי כל צד טוען כי הצדק עימו. בית המשפט מכריע משפטים על סמך ראיות.
סוגיה חשובה ביותר בניהול הליך הינה בחינת השאלה, האם על התובע לדרוש בכתב התביעה ריבית והצמדה מיום זכאות / היווצרות העילה ועד ליום הגשת התביעה, אם לאו? ובמידה והתובע אינו דורש זאת בכתב תביעתו, האם יכול הוא לדרוש זאת בהמשך ההליך, או שמדובר בסעד כללי שאין צורך לבקשו בכתב טענות? לסוגיה זו ישנה השלכה גם לסכום האגרה שעל התובע לשלם בהתאם לגובה התביעה.
בית הדין הארצי לעבודה בבש"א 000503/09 שלמה וינר נגד אורן ותומר טרכטמן, דן בבקשה להארכת מועד להגשת ערעור ובתנאים לכך. במקרה הנדון, הגיש המבקש תביעה כנגד מעבידיו, אשר נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה. המבקש, אשר לא הגיש ערעור במועד, הגיש מספר ימים לאחר מכן בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וטען כי האיחור בהגשת הערעור, נבע ממצבו הרפואי הקשה באותה עת. בית הדין הארצי, התייחס לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), לפיהם, המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, עומד על 30 ימים וסמכות בית הדין להארכת מועד, מתאפשרת אך ורק "מטעמים מיוחדים שירשמו".
טקטיקה מקובלת במשפט היא להקליט אנשים שונים, במטרה שהדבר יהווה כראיה וסיוע לצד במשפט לצורך הוכחת טענותיו.
השאלות מתי כדאי להתפשר? מהו הסכום הנכון שכדאי להתפשר עליו? האם סכום הפשרה המוצע על ידי חברת ביטוח או כל גורם אחר הוא סביר? האם אני יכול לסמוך על עורך הדין שהוא מייעץ לי נכון ולא מאינטרס שלו? ועוד ועוד שאלות בענייני פשרות בתביעות.
