ועדות משרד הביטחון נוהגות לא לאפשר לעורך דין להיות נוכח בעת בדיקת הלקוח הנבדק. לא ברור מניין סמכות הועדות לקבוע זאת, ועוד יותר לא ברור מדוע נוכחותו של עורך הדין מפריעה לועדה ומה בעצם רוצה הועדה להשיג בכך.
ידוע הוא, כי ועדות אלו מהוות גופים מעין שיפוטיים ולהן סמכויות שהוקנו להן מכח החוק. ככאלה, מחוייבות הן לשקיפות מלאה ולכיבוד רצונו של הלקוח הנבדק להיות מיוצג בכל שלב ושלב של תביעתו. הוצאת עורך הדין מחדר הבדיקות בעת ביצוע הבדיקה פוגמת בזכותו של הלקוח ונראה שהינה מנוגדת לדין. ברוח דברים אלו התבטאה כב' השופטת גנות מבית המשפט המחוזי. לדעת השופטת " לא ברור מה מקור סמכותה של הוועדה, אם בכלל, למנוע מבא כוחו של הנבדק ו/או מכל אדם אחר מטעמו להיות נוכח בזמן ביצוע הבדיקה, כמו גם נוכחותו של ב"כ מטעמה היא. מניעת אפשרות זו הנבדק עומדות בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ולעניות דעתי, היא נעשית בניגוד לדין ובשרירות לב, ללא כל בסיס חוקי או אחר". בפסק דינה מציעה כב' השופטת כי באם הוועדה מתנגדת להכנסת עורך דין מטעם הנבדק, ניתן להשתמש ולהפעיל אמצעי בקרה אובייקטיבים על התנהלותן של הוועדות בזמן אמת. לדעת השופטת, מן הראוי להתקין בחדרי הבדיקות מצלמת אודיו וידאו אשר תצלם ותקליט את המתרחש בחדרי הבדיקות כמובן שזאת תוך קבלת הסכמה מראש של הנבדק עקב הפגיעה האפשרית בצניעותו. דברים אלו נאמרו בפס"ד שניתן בע"ו (ת"א) 2259/09 מרק גבאי נ' משהב"ט אגף השיקום- ק.תגמולים, ניתן ב- 12.5.10 . מהאמור לעיל, הגם שפסק דין זה התייחס לועדות רפואיות של משרד הביטחון, קרי נכה צה"ל וכוחות הביטחון, אין כל מניעה על דרך ההיקש לפרשו כנוגע לכל גוף המקיים ועדות רפואיות באשר הם.
לסיכום: נבדק יכול בהחלט להתנגד להוצאת עורך דינו בזמן בדיקתו ע"י וועדה ובמידה ובכל זאת מתעקשת הוועדה לקיים את הבדיקה ללא עורך דין, ניתן לעתור לביה"ד או בימ"ש בעניין ונראה שהסיכויים הם טובים.
ד"ר דוד סער, עו"ד

