מתי מעביד יכול לכלול תשר כחלק משכר העבודה?

רבים מאיתנו עבדו בעבר או עובדים כיום בתחום המסעדנות- כמלצרים, ברמנים וכיו"ב. ישנן שיטות תשלום שונות ומשונות בקרב בעלי המסעדות והפאבים, אך ברובן המכריע, השכר המשולם לעובד הוא שכר מינימום. השלמת השכר מגיעה בדמות התשר- ה'טיפים' שמשאירים הלקוחות ולרוב נכנסים היישר לכיסם של העובדים מבלי לעבור דרך קופת העסק.

כמו כן, מטבע הדברים ואופיו של התחום, רבים מהעובדים בתחום המסעדנות מועסקים בשעות הלילה, בשבתות ובחגים, מה שמעלה סוגיות של השלמות שכר, תשלום עבור שעות נוספות, דמי עבודה בימי מנוחה וכיו"ב.

בבית הדין לעבודה בת"א הוגשה תביעה של מלצרית כנגד מסעדה מוכרת (עב 11054/07) בה עבדה. על פי הסכם ההעסקה עליו חתמה התובעת, היה עליה לשלם למקום העבודה 23 שקלים מהטיפים שקיבלה מידי משמרת. את יתרת הטיפים שמרה לעצמה. אותם 23 שקלים אמורים היו 'לחזור' לידי התובעת בתלוש השכר. אולם, בפועל קיבלה התובעת שכר נמוך משכר המינימום עבור השעות בהן עבדה. לכן, תבעה היא מהמסעדה את הפרשי שכר המינימום, וכן תשלומים עבור דמי נסיעות ודמי עבודה בשבתות וחגים אשר לא שולמו לה במלואם. כמו כן, תבעה היא את סכום הטיפים אשר הפרישה מידי משמרת למסעדה, ולטענתה לא קיבלה בחזרה.

מנגד, טענה הנתבעת כי בפועל היה שכרה של התובעת גבוה משכר המינימום השעתי שכן מרבית התשרים נשארו בידיה ושיעורם עלה על שיעור שכר המינימום, כפי שעולה מדיווחים שדיווחה התובעת עצמה בדוחות שנתבקשה למלא ולפיכך אינה זכאית להפרשי שכר.

בית הדין עשה שימוש בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ נ' מלכה, פד"ע מ 769 (2005), שם נקבע:

"תשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיקה אינו יכול לבוא בגדר 'שכר עבודה' (ההדגשה שלי- ד.ס). מדובר על תשלום שניתן על ידי לקוח ולא על ידי מעסיק; מדובר בשיטה שעל פיה לא ניתן לפקח על תשלום שכר מינימום והמשחררת את המעסיקה מאחריותה לתשלום שכר מינימום; מדובר בשיטה המזמינה ניצול של המלצרים ולעתים היעדר תום לב של המעסיקים; מדובר בשיטה המזמינה אי תשלום דמי ביטוח לאומי ופוגעת בגביית מס; מדובר בשיטה המטעה את הלקוחות הסוברים לתומם כי ייעודו של הכסף שהותירו למלצר הוא תשר ולא סיוע למסעדה בתשלום שכרו. לעומת זאת, ככל שהתשר עובר דרך קופת המעסיקה הוא ייחשב כשכר לצורך חוק שכר מינימום..."

כלומר, בהיעדר הסכם קיבוצי או הסכם אישי בין המעביד לעובד, לפיו ניתן להביא בחשבון השכר גם תשלומי תשר המשולמים לעובד, וכל עוד תשלומי התשר אינם עוברים דרך קופת המעביד או נרשמים בספרי העסק- לא ייחשבו הטיפים כחלק משכרו של העובד. יובהר, כי בנסיבות מסוימות ניתן להכיר בטיפ כחלק מהשכר, אבל לשם כך נדרשים תנאים מצטברים לא מעטים, ביניהם דרישה שיהא הסכם מפורש וברור בין העובד למעביד, וכן שהטיפים יירשמו באופן מסודר בספרי המעביד והעובד יהא מודע לסך כל הטיפים שהתקבלו מידי משמרת.

במקרה שלפנינו הטיפים נכנסו ישירות לכיסה של העובדת, ולכן נקבע שלא ניתן לקזז את סכומי הטיפים שקיבלה העובדת מהשכר המגיע לה. על כן, חויב המעביד לשלם לה פיצוי בגין הפרשי שכר מינימום.

ד"ר דוד סער, עו"ד