סעיף 35 לחוק הירושה, קובע כי :
"הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה".
השאלה שמתעוררת כאן, מתי יחשבו מעשים ו/או פעולות הקודמים לעריכת הצוואה כפעולות המהוות חלק בעריכתה?
בית המשפט העליון דחה את ערעור האחות ופסל את הצוואה לאור מעורבות יתר של האחות בעריכתה. בקבעו כי הנהנית על פי הצוואה היתה מעורבת בעריכת הצואה שכן היא פנתה לעורך דין מטעמה ומסרה לו את פרטי הצוואה החדשה, בית המשפט מביע דעה לפיה כאשר עורך דין מטעם היורש מכין את הצוואה על פי הוראותיו של היורש, אף שאין בכך כדי לפסול בהכרח את הצוואה, יש להתייחס לדברים בזהירות יתירה. כמן כן מביע בית המשפט תמיהה על כך שהאישור הרפואי שהוצג בפני עורך הדין בעת עריכת הצוואה היה מטעם רופאה של הנהנית עצמה. באומרו "השכל הישר מורה כי אישור רפואי בכגון דא יימסר על ידי רופאיה של המנוחה בבית האבות ולא על ידי רופאה של הנהנית מן הצוואה".
לפיכך, עצתי לכל המעוניין כי בכל מקרה בו אדם אחר מבקש לכלול אתכם בצוואתו ואתם נדרשים לסייע בעדו בעניין זה בכל דרך שהיא ובמיוחד כאשר עזרתכם ניתנת בתום לב, מומלץ לגלות מעורבות נמוכה ככל שניתן, ולא להסס להיוועץ בעורך דין שיוכל להנחותכם כיצד לעזור לאותו אדם מבלי להיפגע.
ד"ר דוד סער, עו"ד

