מנעו ממך כניסה למועדון בשל חזות מזרחית? – מגיע לך פיצוי

למרבה הפלא, גם לאחר למעלה מ - 60 שנות קיומה של ארצנו הקטנטונת, ולאחר קיבוץ הגלויות, וכשחשבנו והאמנו שאפליה על רקע עדתי נעלמה ממחוזותינו, מוכיח המקרה הבא כי אין כך הדבר.

ניר לוי הגיע עם חבריו לבלות במועדון "החלונות הגבוהים" בתל-אביב. ניר הינו בעל גוון עור כהה, וחבריו בעלי גוון עור בהיר וחזות אירופאית. כשניר רצה להיכנס למועדון, המארחת סירבה להכניסו ולאחר שהתעקש, נאמר לו כי הכניסה למוזמנים בלבד. כשחברו בעל החזות הבהירה ביקש להיכנס למועדון, הוא נכנס מייד, ללא שאלות וללא שהיה צריך להציג הזמנה כלשהי.

ניר וחברו חזרו למועדון בשנית לאחר כשבוע, והמקרה חזר על עצמו בשנית.

ניר הגיש תביעה לבית משפט השלום בתל-אביב. השופטת אביגיל כהן דנה בתביעה וקיבלה אותה מן הנימוקים הבאים:

סעיף 3 (א) לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס"א - 2000 קובע:

"מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות".

האיסור על הפליה חל גם על הפליה בשל צבע עור.

מתצהירי העדות הראשית שהגיש התובע עולה חד משמעית, כי לחברו מר רוזנר התאפשר להיכנס למועדון וזאת מבלי שנדרשה ממנו הזמנה כלשהי ומבלי שנשאל שאלות כלשהן בעוד שלתובע לא ניתנה האפשרות להיכנס למועדון.

אם למר רוזנר התאפשר להיכנס למועדון, אזי ממילא נופלת הטענה של הנתבעות ולפיה המועדון היה מלא ולא ניתן היה להכניס אליו אנשים נוספים ו/או ניתן היה להכניס רק מוזמנים.

מר אורי סלע בתצהירו אשר צילם את המתרחש בכניסה למועדון אישר אף הוא, כי בשני האירועים נשוא התביעה התאפשר למר רוזנר להיכנס למועדון, שעה שלתובע לא ניתנה הרשות להיכנס למועדון.

השופטת קיבלה במלואה את עדויות התובע ועדיו לעניין התרחשות האירועים, וקבעה כי על פי סעיף 6 לחוק, חזקה שהנתבעות פעלו בניגוד להוראות סעיף 3 והתובע הוכיח בצורה מספקת את תביעתו.

עיון בתצהירי התובע והעדים מטעמו מוביל למסקנה ברורה ולפיה, הופלה התובע בשל מוצאו / צבע עורו ולא הוצגה כל סיבה אפשרית אחרת לכך שנמנע ממנו להיכנס למועדון.

סעיף 5 לחוק קובע פיצוי סטטוטורי מקסימלי בגין כל עוולה לפי החוק. בית המשפט שוכנע, כי תחושת ההשפלה אשר חש התובע כתוצאה מהתנהגות נציגי הנתבעות היתה תחושה קשה ויש לפעול למניעת הישנות מקרים מסוג זה בעתיד. יש צורך בפסיקת פיצויים הולמים גם על מנת לפצות את התובע וגם על מנת להרתיע את הנתבעים. לאור האמור, קבע בית המשפט כי הנתבעות יפצו את התובע בסך של 80,000 ₪, 40,000 ₪ בגין כל הפרה של החוק.

(א 23258-09/09  ניר לוי נ' לופט אירועים בע"מ, חיים פורת – יזמות אירועים בע"מ בית משפט שלום תל אביב 03/01/2011 פורסם ב-LawData ).

ד"ר דוד סער, עו"ד