להערכת סיכויי תביעתך:
בית הדין לעבודה נוהג להסתייע במומחים רפואיים בתובענות המוגשות נגד פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי, כאשר זה מסרב להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה". המחלוקת אם התאונה הינה "תאונת עבודה" אם לאו, או האם נגרמה החמרה כתוצאה מתאונת עבודה או לא, מובאת כאמור, חדשות לבקרים לפתחו של בית הדין.
המומחים המתמנים על ידי בית הדין אמורים להכריע בשאלה זו, ואף בשאלות נוספות הקשורות לתאונה ו/או למחלות מקצוע ו/או לשאלות הנוגעות למיקרוטראומה, בהתאם לרשימת שאלות המופנות אליהם על ידי בית הדין.
על פי רוב, חוות דעתם של מומחים אלו תכריע את המחלוקת. יחד עם זאת, ניתן לשנות ו/או לפסול את חוות דעתו של המומחה או את המומחה עצמו בשאלות חקירה המופנות אליו על פי פרוצדורה נהוגה של הפניית "שאלות הבהרה".
מערכת בית הדין לעבודה קבעה כללים שעל המומחה להיות כפוף אליהם, שאם לא כן, תפסל חוות דעתו.
בחרתי להביא כללים אלו כפי שהם, על פי המובא להלן:
כללי התנהגות ואתיקה למילוי תפקיד המומחה הרפואי בבית הדין
פרק א': אי-תלות והימנעות מניגוד עניינים
1. במילוי תפקידו כמומחה-יועץ רפואי בבית הדין לעבודה, יקפיד המומחה על אי-תלות ולא תהיה עליו מרות זולת מצפונו הרפואי. המומחה יפעל ביושרה מקצועית, בתום לב, ללא משוא פנים ובהגינות. אינטרסים אישיים, משפחתיים, כלכליים, חברתיים או פוליטיים לא ישפיעו על מילוי תפקידו ועל חוות הדעת הניתנת על ידו לבית הדין.
2. המומחה ימנע ממתן חוות דעת בהליך משפטי שבו יש לו עניין אישי, לרבות עניין משפחתי, חברתי, כספי או מקצועי ( להלן – עניין אישי).
3. מבלי לגרוע מהוראת סעיף 2, ימנע מומחה ממתן חוות דעת בהתקיים אחד מאלה:
א. צד להליך או בא כוחו הוא בן משפחה של המומחה או שקיימת ביניהם קרבה אחרת, לרבות קרבה עסקית
או חברתית ;
ב.יש למומחה עניין אישי בתוצאות ההליך ;
ג. המומחה נתן בעבר חוות דעת בעניינו של התובע, שלא במסגרת בית הדין, ו/או התובע היה מטופל של המומחה.
4. נודע למומחה על ניגוד עניינים או חשש לניגוד עניינים נוכח קיומו של עניין אישי בהליך כאמור בסעיפים 2-3 לעיל, יודיע על כך בהקדם
האפשרי לשופט בית הדין שמינה אותו למתן חוות הדעת.
5. חל שינוי בפרטים אותם מסר המומחה בבקשה להצטרף למאגר המומחים או במועד אחר, לרבות בנוגע לקשרי משפחה ו/או קשר עם המוסד לביטוח לאומי – ימסור הודעה על כך לממונה על תחום מומחים, בסמוך לאחר שנודע לו על כך.
6. המומחה יקיים קשר עם בית הדין בלבד וימנע מקיום כל קשר ישיר, בין בכתב ובין בעל פה, עם מי מהצדדים להליך או באי כוחם. קיום קשר ישיר כאמור אפשרי, אם נדרשת בדיקת התובע על ידי המומחה, ובכפוף להחלטת בית הדין בעניין.
7. מומחה בית הדין ימנע מכל קשר ישיר או עקיף בעניינים הנוגעים לתובע שלגביו התבקשה חוות דעתו, עם מי מהרופאים שטיפל בתובע ו/או עם מי מהרופאים שנתן בעניינו חוות דעת רפואית.
8. מומחה שנתן חוות דעת רפואית בעניינו של תובע בהליך בפני בתי הדין לעבודה ימנע מלטפל באותו תובע או לתת חוות דעת רפואית בעניינו, עד למתן פסק דין חלוט בעניינו של אותו תובע.
לעניין פרק זה:
"בן משפחה" – בן זוג לרבות ידוע(ה) בציבור, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה.
פרק ב: איסור קידום עניין אישי
9. המומחה ימנע מקבלת תמורה כלשהי, בין במישרין ובין בעקיפין, ממי מהצדדים או באי כוחם. כמו כן ימנע המומחה מקבלת מתנה או כל טובת הנאה אחרת, בקשר עם היותו מומחה רפואי של בית הדין.
10. המומחה ימנע מלנצל את מעמדו כמומחה יועץ רפואי של בית הדין, לשם קידום עניין אישי שלו או של אדם אחר, או לכל מטרה שאינה קשורה במילוי תפקידו כמומחה.
פרק ג: מילוי התפקיד כמומחה בית הדין
11. המומחה יקפיד על הדרת כבוד המתחייבת מתפקידו כמומחה בית הדין, וינהג בכבוד בבית הדין, בצדדים להליך ובעמיתיו המומחים.
12. המומחה יקפיד על שמירת פרטיות התובע ועל סודיות המידע שהגיע לידיו בתוקף תפקידו, וימנע מהעברתו, שלא לצורך, לגורם חיצוני.
13. חוות דעת המומחה תהיה ערוכה בצורה בהירה, מלאה ומפורטת. חוות הדעת תינתן בהתייחס לתשתית העובדתית והמסמכים הרלוונטיים שהונחו בפני המומחה וכמענה לשאלות שנשאל על ידי בית הדין. בשים לב למשקלה המיוחד של חוות הדעת, מן הראוי לנסחה כך, שדרך החשיבה שהובילה למסקנה הרפואית תהא ברורה גם למי שאינו מקצועו בתחום הרפואה.
14. המומחה יעשה כל שביכולתו על מנת להשלים את חוות דעתו מוקדם ככל האפשר, ויעמוד בלוחות הזמנים כפי שנקבעו לו על ידי בית הדין.
15. נודע למומחה כל לא יוכל ליתן חוות דעת לבית הדין במשך תקופה העולה על חודשיים ימים, אם בשל היעדרות ממושכת או מטעם אחר, יודיע על כך לממונה על תחום מומחים.
16. למען הסר ספק, כללים אלה באים להוסיף על כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל בדבר עדות מומחה בבית משפט, ולא לגרוע מהם.
