מינוי מומחה רפואי על ידי בית הדין במקרה של תאונת עבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין בעניין עב"ל 306/03 נדב אושרי נ' המוסד לביטוח לאומי, כי על מנת שימונה מומחה רפואי מטעמו, על התובע להוכיח קיומו של אירוע חריג קודם לאירוע הלבבי.

במקרה הנדון, המערער לקה באוטם שריר הלב במהלך עבודתו, ולפיכך פנה למוסד לביטוח לאומי על מנת שזה יכיר באירוע כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו, ולפיכך הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי דחה אף הוא את תביעתו, בנימוק כי מחומר הראיות עולה כי באותו היום היה המערער במתח מתמשך בו היה שרוי במהלך כל השבוע, ומשכך לא הוכח קיומו של אירוע חריג במועד בו לקה המערער באוטם שריר הלב. על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי על מנת להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח אירוע חריג עובר לקרות האוטם. יחד עם זאת, בית הדין ממנה מומחה מטעמו גם כאשר קיים ספק באשר לקיומו של אירוע חריג, על מנת שהמומחה מטעמו יקבע האם אירע אירוע חריג בעבודה לפני קרות האוטם. במקרים אלו נקבע כי אין צורך בהוכחה גורפת, אלא די בראשית ראיה של הוכחה, המראה במידה מספקת של סבירות על קיומו של אירוע חריג.

ההלכה הקיימת היא כי מתח מתמשך אינו מוכר כפגיעה בעבודה כשהוא קודם לאירוע אוטם שריר הלב. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם קיומו של מתח מתמשך יהווה שיקול להכיר בקיומו של אירוע מסוים כאירוע חריג.

בנסיבות המקרה, קבע בית הדין הארצי כי בבחינת מכלול חומר הראיות, מתעורר ספק באשר לקיומו של אירוע חריג עובר לאוטם, ולפיכך במקרה זה יש מקום למנות מומחה רפואי.

לאור זאת, קיבל בית הדין הארצי את הערעור, והתיק הוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי, אשר יקבע את קיומו של הקשר הסיבתי הרפואי בין האירועים שקדמו לאוטם לבין אירוע האוטם.

ד"ר דוד סער, עו"ד