בבואו של בית המשפט לבחון את מידת האמינות של מוסד רפואי זה או אחר, במסגרת הדיון בתביעה נזיקית, לרוב הוא יקבע כי רישומים מוסדיים שנעשו 'בזמן אמת' כרישומים אמינים ואובייקטיבים, אשר נכתבו כדרך שגרה ולא לצורך התגוננות בפני תביעה. האמנם תמיד מידת האמינות של רשומה המוסדית תגבר על מידת האמינות של עדות התובע? שאלה זו נדונה בתא (ת"א) 42398/08 אסתר מור נ' בית חולים וולפסון (ניתן ביום: 24.2.11).
באותה פרשה הגישה התובעת תובענה בגין נזקי גוף שנגרמו לה עקב החלקה רצפה רטובה בבית החולים וולפסון. עובדי בית החולים גרסו כי הזהירו את התובעת שלא ללכת על הרצפה הרטובה, ואף הציבו שלט אזהרה צהוב כי הרצפה רטובה, ואילו התובעת גורסת כי לא קיבלה אזהרה שכזו. בית החולים גייס לעזרתו את הרשומה שנערכה כשעתיים לאחר האירוע, ובה נכתב כי התובעת הוזהרה. האם אפסו סיכויי התובעת להוכיח את גרסתה?
בית המשפט פסק כי העדיף את עדות התובעת שכן היא הייתה מפורטת, לעומת עדות אחות בית החולים שהייתה סתמית וכללית, והסתמכה על זיכרון מעורפל של האירועים:
"ב"כ הנתבעת ביקש לייחס לדו"ח נופך של אובייקטיביות והיעדר אינטרס משפטי. הדברים אינם כה פשוטים. עיון בדו"ח מעלה כי האחות רשמה אמנם בכלליות את נסיבות התאונה, אך הרחיבה בהצגת "נתונים מתגוננים" לפיהם "חשוב לציין ..." והרחיבה על אזהרת התובעת ועל הצבת שלט אזהרה. אין בדו"ח אינדיקציה לבקשת תגובה מהתובעת על אמצעי זהירות נטענים אלה. יוצא שהדו"ח על פניו דווקא כן נראה כצופה פני עתיד של הליך משפטי. אין בכך פסול, אך אין בכך כדי לשוות לו אותו נופך אובייקטיבי וחסר אינטרס משפטי. על כן לא הייתי מבססת ממצאים על הדו"ח".
עוד נפסק כי גם אם תתקבל גרסת בית החולים כי עובדות הניקיון הזהירו אנשים ואף הציבו שלט, אין זה הכרח כי התובעת עצמה ראתה את השלט. המסקנה היא כי דו"ח מוסדי אשר נכתב בזמן אמת אין בו בהכרח בכדי 'להציל' את גרסת המוסד הנתבע, שכן בעידן כיום שבו 'הכל שפיט', גם דוח"ות אשר נכתבים בזמן אמת, נכתבים מתוך מודעות להליך משפטי עתידי אפשרי.
ד"ר דוד סער, עו"ד

