מזרחי אסף (קטין) נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני: כב' השופטת דוידוב-מוטולה סיגל תאריך: 05/05/2005

בעניין: מזרחי אסף (קטין) 

ע"י ב"כ עו"ד דוד סער                  המערער

-נ  ג  ד- 

המוסד לביטוח לאומי 

ע"י ב"כ עו"ד ספורטה                 המשיב

1. לפני ערעור על החלטת ועדת עררים לילד נכה (להלן גם-"הועדה") מיום 26.9.04, אשר קבעה כי המערער אינו זכאי לגמלה.

המסכת העובדתית

5129371
5129371
2.  המערער, יליד 27.9.02, אובחן כסובל מהמיפלגיה בצד הימני של גופו.
תביעתו לקבלת גמלת ילד נכה נדחתה. הוגש ערר לועדת עררים אשר נדחה בנימוק כדלקמן:

"תינוק עם המיפלגיה ימנית, אשר אינו עונה לקריטריונים של המל"ל. היה דיון ממושך עם המשפחה ועו"ד על הגדרת השגחה, במקרה זה, אך לצערנו אינו עומד גם בקריטריונים הרפואיים המזכים, ולכן הועדה נאלצת לדחות את הערר".

טענות הצדדים

3.  ב"כ המערער טען, כי בהחלטתה של הועדה נפלו פגמים העולים כדי טעות משפטית, שכן הועדה קבעה כי המערער לא זקוק לנוכחות קבועה והשגחה מתמדת של הזולת ולא נימקה קביעתה. עוד נטען, כי על אף שהמערער סובל מפגיעה נוירולוגית, הרכב הועדה כלל שני רופאי ילדים ואחות ולא נכח מומחה מתחום הנוירולוגיה.
בנוסף נטען כי הועדה התעלמה מחוות דעתן של הפיזיותרפיסטיות המטפלות במערער תקופה ארוכה והבהירו כי הינו זקוק להשגחה מתמדת.

4. ב"כ המערער הוסיף כי במהלך הדיון בועדה, חבריה הביעו עמדתם בנוגע לצורך של הפעוט בהשגחה מתמדת, אך לדבריו הניחו לשיקולים זרים להשפיע על החלטתם בכך שאמרו כי אם יקבעו זאת יערער המשיב על החלטתם.

5.  ב"כ המשיב טען כי מדובר בילד בן שנתיים הזקוק להשגחה מתמדת מהוריו בכל מקרה. עוד נטען, כי המסמכים שהוגשו מטעם המערער הוצגו בפני הועדה ואין בהם כדי לשנות החלטתה.
המשיב טוען כי לא נפל בהחלטתה של הועדה כל פגם משפטי.

הכרעה

6.  לאחר שעיינתי בכתב הערעור, בהחלטת הועדה, בפרוטוקול קדם המשפט ובשאר החומר שבתיק, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור, מהנימוקים שיפורטו להלן.

7. "ילד נכה" מוגדר, בתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח – 1998, כילד העונה על אחד הקריטריונים הבאים: תלוי בעזרת הזולת; זקוק להשגחה מתמדת; ילד עם ליקוי מיוחד; ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד.

8. במקרה שלפנינו, הצדק עם ב"כ המשיב כי כל ילד בגילו של המערער זקוק לנוכחות קבועה וצמודה לצידו, מבלי שהועדה – לפי שיקול דעתה המקצועי – השתכנעה כי המערער זקוק להשגחה החורגת מכך כדרישת התקנות.

עם זאת, ילד "עם ליקוי מיוחד" מוגדר בתוספת השניה, בין היתר, כילד שטרם מלאו לו 3 שנים אשר אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות הרגילות אצל בן-גילו, כאשר לפי הסולם ההתפתחותי שמילאה הועדה – המערער אינו מבצע 3 מתוך 5 הפעולות המצופות מילד בן 24-19 חודשים (כאשר נבדק יום טרם יום הולדתו השנתיים) ובנוסף 2 מתוך 4 מהפעולות המצופות מילד בן 18-13 חודשים.
בהתחשב בכך, ובהעדר הנמקה כלשהי, לא ברור מדוע הגיעה הועדה למסקנה אליה הגיעה.

9.  באשר להרכב הועדה, תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשרותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995, קובעות בסעיף 5(א) כי:

"ועדת עררים לילד נכה תהיה בהרכב של שניים או שלושה חברים מבין בעלי המקצוע המפורטים...

(1)   רופא מומחה;
(2)  אח בעל נסיון של שנה אחת לפחות בבדיקת תלותם של ילדים נכים בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום;
(3)  פסיכולוג מומחה, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת שהם בעלי תעודה מקצועית מוכרת בידי משרד הבריאות..."

לאור סעיף זה, נראה כי לא עומדת למערער טענתו על כך שלא נכח בועדה נוירולוג (כאשר נכחו שני רופאי ילדים ואחות).

10. סוף דבר - הערעור מתקבל. עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני הועדה על מנת שתנמק החלטתה ותתייחס באופן מפורש, בין היתר,  לחלופה של "ילד עם ליקוי מיוחד".

המשיב ישלם למערער את הוצאות ערעור זה, בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ה (1 במאי 2005) בהעדר הצדדים

דוידוב מוטולה סיגל, שופטת
ק: נעמי טנבונבו.נ
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה