מה יכול לעשות מעביד אשר נפגע מעובד שהקים חברה מתחרה?

חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 נועד להגן על מעסיקים מפני אפשרות של גזילת סודות מסחריים על ידי עובדיהם. סעיף 5 לחוק קובע כי על המידע להיות כזה אשר לא ניתן להשיגו בנקל, הוא אינו נחלת הכלל, והוא מקנה לבעליו יתרון מסחרי תחרותי.

מהו הדין כאשר עובד לשעבר מקים חברה מתחרה, מאחורי גבו של המעביד, והדבר אינו נתפס כ'סוד מסחרי', על פי החוק ופרשנות הפסיקה, אלא מדובר ב'סתם' 'תרגיל מסריח'? שאלה זו נדונה בע"ע (ארצי) 2912-11-10 מנחם מן נ' ספיר ספרינט בע"מ, פורסם בנבו (2011).

באותה פרשה נפסק, בין היתר בהסתמך על פסקי הדין בעניין ע"ע 164/99 דן פרומר – רדגארד בע"מ, פד"ע לד 294 (1999), ובעניין ע"ע 189/03 גירית בע"מ – מרדכי אביב, פד"ע לט 728, כי גם אם לא גזל העובד סוד מסחרי, כמשמעותו בפסיקה, אך נהג שלא בתום לב, יחויב בפיצויים.

באותו מקרה שנדון בפסק הדין, לא דובר בחוסר תום לב גרידא, אלא ב'תקיעת סכין בגב' פשוטה כמשמעה! אחד העובדים הבכירים עזב את מקום העבודה ופתח חברה מתחרה, תוך שהוא מתבסס על הידע שנרכש בחברה המקורית, ואליו הצטרף מוריס, עוזר בכיר למנכ"ל חברת ספרינט (המשיבה בערעור), ובעודו מכהן בתפקיד בכיר בחברת ספרינט, שימש כ"סוכן כפול" וסייע לחברו להקים חברה מתחרה, וזאת בעודו מעמיד פני עובד בכיר מסור ונאמן בחברת ספרינט:

"....השניים בחרו שלא לפעול באופן גלוי אלא מאחורי גבו של מנכ"ל החברה ותוך מעילה חמורה באמונו, כאשר בוריס אינו מתפטר מעבודתו אלא ממשיך לכהן בתפקידו הבכיר תוך עבודה מקבילה בחברה המתחרה. במסגרת עבודתו בחברה המתחרה עסק בוריס באותם תחומים עליהם היה מופקד בספיר, תוך ניגוד אינטרסים מובהק, ותוך שימוש לא רק בידע המקצועי הכללי שנצבר על ידו במסגרת עבודתו אלא גם בידע עדכני שהגיע אליו מדי יום ביומו על פעילותה השוטפת של ספיר מול לקוחותיה וספקיה. כך המשיכו השניים משך מספר חודשים, עד חשיפתם על ידי רונן".