להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה
כבוד השופט בנימין ארבל, שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, נדרש לפסוק לאחרונה באירוע אשר במרכזו נדונה שאלת האחריות בקשר עם פגיעת סירת מרוץ באדם ששחה בכנרת.  (ת.א. 0741/05).

בתאריך 1.9.1998, יצא מר מ.מ. ז"ל לשחייה בכנרת. במהלך שחייתו, נפגע מסירת מרוץ אשר היתה נהוגה ע"י מר ל.ד. וכתוצאה מפגיעתה הקטלנית של סירת המירוץ נהרג במקום.

 

התביעה הוגשה נגד נהג הסירה ונגד מדינת ישראל. הטענה כלפי הנהג היתה שנהג שלא לפי הדין, כללי הזהירות המושגיים והקונקרטיים, ונגד מדינת ישראל בטענה שלא חקרה את האירוע בצורה מקצועית, התרשלה בחקירתה, לא מיצתה את כל ההליכים המשפטיים כנגד נהג הסירה וכי גרמה לתובעים נזק ראייתי.

כב' השופט ארבל חילק את הדיון וקבע, כי תחילה תידון שאלת אחריותו של נהג סירת המרוץ ובהמשך, ובהתאם לממצאי בדיקת אשמתו של נהג הסירה, יבדקו הטענות כנגד המדינה.

כב' השופט ארבל, קבע כי האחריות למותו של המנוח רובצת לפתחו של נהג הסירה ועליו בלבד. את קביעתו ביסס כב' השופט ארבל על פי שתי מסגרות משפטיות.


1.תקנה 68 לתקנות הנמלים (בטיחות השיוט), תשמ"ג – 1982. תקנה זו אוסרת שיוט במהירות במרחק קטן מ-300 מטר מקו השפל של החוף. בפסיקתו קבע כב' השופט ארבל כי בהוראות התקנה יש משום קביעת אמת מידה וסטנדרט זהירות, אשר על שייט סביר לנהוג על פיהן, ומשסטה השייט מסטנדרט זה, ומשסטייה זו גרמה לפגיעה במנוח, דינו כמי שהתרשל והוא נושא באחריות לפגיעת המנוח.

2.סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין – נוסח חדש. סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין הנם סעיפים המגדירים מהי רשלנות כלפי אדם. לשון הסעיפים קובעת כי, אדם אשר עשה מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר היה נוקט באותן נסיבות — הרי זו התרשלות.
בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי נהג הסירה התרשל וכי ישנו קשר סיבתי בין התרשלותו לבין הנזק שנגרם למנוח. משכך, חייב בית המשפט את נהג סירת המרוץ במלוא סכום הפיצויים שפסק לתלויים ולעזבון של המנוח בסך כולל של 1,330,355 ₪ בצירוף סך של 260,000 ₪ שכר טרחת עו"ד והוצאות.

 

ד"ר דוד סער, עו"ד