מה דינה של חוות דעת רפואית מטעם מומחה רפואי שמונה ע"י בית המשפט?

בית המשפט נעזר לא פעם במומחים רפואיים, בתחומים שונים, לקביעת "עניין שברפואה" קרי, עניינים רפואיים אשר נדרשת התייחסות של מומחה רפואי ומתן חוות דעת בעניין זה.

ישנם הליכים רבים אשר לא ניתן להוכיח "עניין שברפואה" אלה בצירוף חוות דעת רפואית. בתביעות נזקי גוף, שאינן כתוצאה מתאונת דרכים, ישנו צורך בצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה. אי צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, ימנע לרוב מהתובע להוכיח "עניין שברפואה". בתביעות הללו, במידה ואכן הוגשה חוות דעת ע"י התובע, יתבקש התובע להיבדק על ידי מומחה מטעם הצד שכנגד, הנתבע. במידה וישנו פער גדול בין חוות הדעת הרפואיות, ימונה מומחה שלישי, אך הפעם המינוי הוא מאת בית המשפט והמומחה הרפואי אמור ליתן חוות דעת ביחס לנכות הרפואית שנותרה בתובע, אם בכלל, ובית המשפט יקבל, לרוב, את האמור בחוות הדעת מטעם המומחה שמונה על ידו וזאת מהסיבה שזוהי חוות הדעת אובייקטיבית ומהימנה.

בתביעות תאונות דרכים, הליך המומחה הרפואי שונה. בתביעה לפיצוי כתוצאה מתאונת דרכים, אין צורך בצרוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, היות ועל פי החוק, ימונה מומחה רפואי אחד בכל תחום רפואי בו נפגע המעורב בתאונה. המומחה ממונה ע"י בית המשפט והצדדים לא נדרשים להביא חוות דעת מטעמם, אלה במקרים מיוחדים.
צרוף חוות דעת רפואית והסתמכות על חוות דעת שכזו מתקיים גם בהליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון ותביעות נגד המעביד.

נשאלת השאלה איזה משקל נותן בית המשפט לחוות הדעת הרפואית? האם חייב בית המשפט לקבל את האמור בחוות הדעת והמלצות המומחה הרפואי?

התשובה היא לא. על פי מערכת המשפט הקיימת בישראל, לשופט אשר דן בתיק ישנה הסמכות הבלעדית להחליט לגופה של התביעה. אף אחד לא יכול לכפות עליו לקבל דעה כזו או אחרת. לצורך קבלת החלטותיו, נעזר השופט במומחים שונים, כגון מומחים רפואיים אולם הקביעה הסופית שמורה לשופט הדן בתיק.
לאחרונה, הכיר בית הדין האזורי לעבודה בת"א באישה כנפגעת בעבודה למרות שהמומחה הרפואי מטעם בית המשפט קבע כי אין קשר סיבתי בין נכותה של התובעת לבין פגיעותיה בתאונה נשוא התביעה. (בל' 4084/03).

בפסק הדין קבע כב' השופט אילן איטח כדלהלן:

"בבחינת שאלת הקשר הסיבתי, נעזר בית הדין ביועץ מומחה רפואי מטעמו, אך המומחה אינו "הקובע" בסופו של יום אם מתקיים קשר סיבתי. עניין זה מסור להכרעתו ולסמכותו של בית הדין, שצריך לשקלל את ההיבטים הרפואיים והעובדתיים ולבחון האם קיים "קשר סיבתי משפטי", במקרה זה בין התאונה לבין אובדן כושר העבודה". 

מן המקובץ עולה, כי ההכרעה בסופו של דבר נתונה לשופט ולו בלבד.

ד"ר דוד סער, עו"ד