כידוע, תלמידי ישראל באשר הם מבוטחים בשני ביטוחים עיקריים: האחד במסגרת תאונות אישיות המכסה את התלמיד במשך 24 שעות ביממה בגין כל פגיעה בארץ ובחו"ל, והשני הוא מכח רשלנות שבעטיה נפגע תלמיד בין כתלי בית הספר.
במקרה זה התביעה היא נגד משרד החינוך או נגד עיריה או מועצה מקומית האחראית לבית הספר.
ראוי לציין, כי בתביעות בין כתלי בית ספר, יש להוכיח רשלנות מצד בית הספר, וככל שהמדובר בתלמידים מכיתות נמוכות יותר, כך הוכחת הרשלנות תהיה קלה יותר, שכן הצורך בפיקוח צמוד עליהם הינו מובן והכרחי.
לאחרונה התקבלו שני פסקי דין הממחישים את אחריות בית הספר כלפי תלמידיו:
בפס"ד ק.ג. נ' מדינת ישראל ומשרד החינוך, קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כי מורה שהשאירה תלמידי כיתה ה' לבד בכיתה וללא השגחה, ביצעה מעשה רשלני. במקרה זה התלמידים השתוללו ואחד התלמידים נפגע בעינו עד כי התעוור בעין זו. ביהמ"ש פסק לתלמיד פיצוי של כמליון שקל (!) בית המשפט קבע כי לבית הספר חובת פיקוח והשגחה מכח קשר חוזי הנוצר בין התלמיד והוריו מצד אחד, לבין הנהלת בית הספר מהצד השני. עוד נקבע, כי הנהלת בית הספר מתחייבת על שלמות גופו ובטחונו של התלמיד כמעט בכל מצב.
בפס"ד אחר, אור נוי ואח' נ' עירית מודיעין ואח' 1068/06, חייב בית משפט השלום בירושלים את המדינה ואת עירית מודיעין, לפצות תלמיד בית ספר שנפגע בעת ריצה בשיעור ספורט, עת התנגש בעמוד תאורה שהוצב במרכז המגרש.
חשוב עוד לדעת כי לתלמיד הנפגע בין כתלי בית ספר, עומדת הזכות לתבוע הן מפוליסת תאונות אישיות והן את בית הספר והאחראי לו.
דומה כי רבים מהורי התלמידים הנפגעים לא מודעים לזכויותיהם אלו, וחבל שכך.
ד"ר דוד סער, עו"ד

