במסגרת הדיון בערעור על שלוש תביעות בין בני זוג הורים לילדה קטינה, נדונה סוגייה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ( במסגרת התיק ע"מ (ת"א) 1167/07) , שקבע, כי מנת לבחון נסיבותיו של מקרה זה או אחר, יש להתחשב, בין היתר, בשיקולים הבאים:
- צרכי הקטין: לרבות צרכיו הבסיסיים, המיוחדים וגילו. הכנסת כל אחד מהוריו הן בפועל והן בפוטנציה, הן הכנסות מעבודה והן ממקורות נוספים לרבות כספים או רכוש העומד לזכותו של כל אחד מההורים.
- עידוד הגעתם של צדדים להסכמי גירושין- במקום לנהל מאבקים משפטיים העלולים לפגוע בקטין, הן בהיבט היחסים בין ההורים, והן בהיבטים הכלכליים הקשורים לכך. יש לציין, כי בית המשפט יבחן כל הסכם גירושין באופן מהותי בשאלת טובת הקטין בכל האספקטים הקשורים לכך, תוך מתן דגש לכך שבחלק גדול מהמקרים, הויכוח אינו צרכי הקטין כשלעצמם, אלא מי יישא בהם, בנסיבות שיש בידי ההורה המשמורן, להשלים צרכיו, כפוף למקרים בהם אשר ההסכם נוגד תקנות הציבור.
- שאלת קיפוח זכויותיו של הקטין: תיבחן על פי מכלול הנסיבות כפי ששררו עובר לכריתת הסכם הגירושין, ובהתחשב בהכנסות ההורים ויכולתם הכלכלית דאז, צרכי הקטין דאז, המשמורת והסדרי הראייה וכד'. במיוחד תבחן השאלה האם שעור המזונות כפי שנקבע בהסכם הגירושין לרבות על רקע שאר ההסדרים שבו, ובהתחשב ביכולתה הכלכלית של האם דאז-היה בו למנוע מהקטין כי יסופקו צרכיו. כך שאם יגיע בית המשפט למסקנה, כי גם אם שעור המזונות נמוך היה, אך לא בגדר השתחררות של האב מחובתו לזון ילדיו, יכולה האם לספק את מלוא צרכיו, אזי לא יהיה מדובר בתביעת מזונות ראשונה, למרות שלא התקיים דיון כדבעי בעניין מזונות הקטין בעת אישור ההסכם.
- התנהלות האם-האם, האם השתהתה בתביעת המזונות? ככל שעבר זמן ניכר יותר, כפוף כמובן לנסיבותיו של המקרה הספציפי, יש בכך להצביע שאכן סופקו כדבעי צרכי הקטין.
- כל מקרה לגופו של עניין.
ד"ר דוד סער, עו"ד

