29.4.2011
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("חוק הפלת"ד"), קובע מבחנים מאד מדויקים לאומדן שיעור הפיצוי בגין כאב וסבל. בשל ה'מתמטיות' של מבחנים אלו (המתייחסים למכפלת ימי האשפוז ואחוזי הנכות), קורה לא אחת שבתביעות נזיקיות "רגילות" טוענים הצדדים לפיצוי בראש נזק של כאב וסבל לפי המבחנים של חוק הפלת"ד. לכאורה – נחסכת עבודה של אומדן. אך האם כך צריך ללכת? שאלה זו נדונה בתא (עכו) 2307/99 לוי אנה נ' עיריית קרית ביאליק (ניתן ביום: 30.12.04).
נפסק כי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו משמש כמדד לקביעת פיצויים בגין נזקי גוף אחרים, וכי ההלכה היא, כי כאשר "תביעה מתנהלת במסגרת "דיני הנזיקין המסורתיים" אין להיזקק לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) הנ"ל לצורך פסיקת פיצויים בגין כאב וסבל, ואפילו אין להיעזר בתקנות אלה כגורם מדריך ומנחה" (ע.א. 476/82 בלגשוילי (בר-ריס) נ' אלגבארין ואח' וערעור שכנגד פד"י מב(2) עמ' 757, ע.א. 115/95 (חי) עווד מופלח נ' נגרים אור גיל דינים מחוזי כרך כו(4) 846, בת.א 1288/96 (ת"א) מרדכי אדוטלר נ' עריית ת"א דינים מחוזי לב(9) 773).
אוזכרה ההלכה הפסוקה בע.א. 398/99 קופ"ח של ההסתדרות הכללית נ' לאה דין פד"י נה(2) 765 שם נפסק כי: "שיעור הנזק הלא ממוני צריך להקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי, הכאבים והסבל של התובע במקרה הנדון", וכי על הפיצוי בגין נזק לא ממוני לבטא את הנזק האמיתי שנגרם לתובע בנסיבות כל מקרה ומקרה.
באותו מקרה בית המשפט הביא בחשבון הן את הסבל והייסורים עקב הניתוח ותקופת ההחלמה שלאחריו, כאשר התובעת מתייסרת בכאב עקב החדרת פלטות וברגים לרגליה, טיפולי הפיזיותרפיה שביצעה, והן את הסבל לאחר מכן, כאשר הפכה תלויה באחרים לפעולות הפשוטות ביותר, והדבר גרם לה לבושה והשפלה, וכאשר הילדים עברו להתגורר עימה בדירה קטנה, מה שהוסיף על הפגיעה המתמשכת בפרטיותה. במקרה הספציפי, נפסק לתובעת פיצוי בסך של כ – 200,000 ₪ בגין ראש נזק זה.
ד"ר דוד סער, עו"ד