האם לאחר שרופא מפנה את החולה לבדיקות, חלה עליו "חובת מעקב" לצורך וידוא כי המטופל ביצע את הבדיקות על פי הוראות הרופא, או שמא, זוהי אחריות המטופל ואחריותו בלבד? האם מטופל שלא ביצע בדיקות אשר אליהן הופנה ע"י הרופא יכול להלין על הרופא שלא ביצע "מעקב" אחריו? שאלות אלו הועלו בע"א 2813/06 קופת חולים לאומית נ' ציפורה זליג (ניתן ביום: 11.07.10).
באותה פרשה דובר במטופלת אשר פנתה למספר רופאים בתלונות על מיחושים, בעטיין הופנתה לבדיקות אולם לא ביצעה אותן, ורק באיחור נתגלתה אצלה מחלה כלייתית, אשר לו טופלה בזמן הייתה מונעת את התוצאה הטראגית של צורך בכריתת כליה. מקרה זה נדונה השאלה, באם רופאיה היו צריכים לאחר שהפנו אותה לבדיקות, להמשיך ולבצע מעקב.
בית המשפט פסק לעניין זה כי:
"משמסר הרופא הסבר מספק, כאמור לעיל, לגבי הצורך בביצוע הבדיקה, הרי שאין בקיום האפשרות העיונית שהמטופל סובל ממחלה המחייבת טיפול, אשר הבדיקה היתה חושפת אותה, כדי להקים לרופא חובת "מעקב שוטף", בנוסף על חובת ההסבר הסביר למטופל. חובת מעקב שכזו איננה אלא "החלפת שיקול דעתו של המטפל בזו של המטופל ואין מקום להציב אותה כרף נורמטיבי לקביעת רשלנות" (ע"א 119/05 חליפה נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 10.9.2006)).
יתרה מכך. הטלת חובת מעקב גורפת, גם כאשר ניתן למטופל הסבר סביר והחלטתו אם לאמץ את המלצת הרופא היא מושכלת, תטיל נטל בלתי סביר על הרופאים. כמעט כל בדיקה דיאגנוסטית – בדיקת דם, שתן, אולטרה סאונד, או רנטגן, לדוגמה, יכולה לאשש אבחנה כלשהי – ולו בעלת סבירות א-פריורית נמוכה – המחייבת טיפול רפואי... ובכל זאת, כעניין של מדיניות משפטית אין הצדקה לחייב באופן גורף כל רופא לערוך "מעקב שוטף" שהמטופל יפעל בהתאם להמלצה הרפואית. ... הטלת חובה שכזו, שאיננה בת-מימוש כיום, תוחלתה היחידה היא בהסרת האחריות מן המטופל לקבלת החלטות שגויות מדעת, גם אם נמסר לו מידע מספק. "המטופל הוא שצריך להחליט, זוהי זכותו, זוהי גם חובתו".
עם זאת, בית המשפט סייג את דבריו וקבע כי יתכנו מקרים "ספציפיים וחריגים, שבהם נסיבות המטופל, הטיפול, או יחסי המטפל והמטופל יהיו כאלה שבהן ימצא כי על רופא להמשיך ולעקוב אחר מטופלו, ולא להסתפק בהפנייתו לביצוע הליך רפואי", אולם מדובר במקרים של אי כשירות לסוגיה, וזה לא היה המקרה של התובעת.
ד"ר דוד סער, עו"ד

