להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה

מן הראוי, שכל מי שחושב ששמיעתו נפגעה וחש צלצולים או רעש באוזניים (טנטון) כתוצאה מחשיפה לרעש במקום עבודתו, יקום ויזדרז להגיש תביעתו לביטוח הלאומי כתאונת עבודה – מחלת מקצוע. אין למתלבטים הרבה זמן ואף אלה שהמתינו עד היום הפסידו כבר משהו, שכן החוק המתייחס לפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה, עבר שינוי ויעבור בקרוב שינוי נוסף. ובכן: מה השתנה?  ביום 11.4.2005 פורסם חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005.  חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לבטל הוראות שונות בחוקים שונים ולבצע שינויים נוספים בחוק, כגון דחיית הוראות שונות ועוד כיוצ"ב.  לענייננו, הוסף סעיף לחוק – 84 א' – לפיו לא ייחשב ליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה אלא אם יתקיימו בתנאים הבאים:

1. העובד נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי פקודת הבטיחות בעבודה.
2. כושר השמיעה פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
3. הוגשה לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום שבו תועד הליקוי לראשונה לרשומה רפואית או מהיום שבו החלה הירידה בשמיעה לדעת ועדה רפואית – לפי המוקדם.
ועוד נקבע, כי רעש תמידי באזניים עקב חשיפה לרעש לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם התקיימו התנאים דלעיל ותנאים נוספים כפי שפורטו בסעיף.
תחילתה של הוראה זו ביום 1.4.2005, פרט להוראה המצויינת בסעיף 3 לעיל שתחולתה תהיה מיום 1.7.2005.
מהאמור לעיל ניתן לראות, כי קיימת החמרה רבה מאד בכל הנוגע להכרה בבעיות שמיעה כפגיעה בעבודה.  קרוב לודאי שהרבה אנשים לא יזכו לקבל את זכויותיהם המגיעות להם בצדק, וזאת עקב השתהות בהגשת תביעתם.  הנסיון מראה, כי פגיעה זו משום מה זוכה בהרבה מקרים לחוסר תשומת לב מצד הנפגע ופעמים אף קורה שנזכרים לאחר שנים רבות להגיש תביעה.  עד היום זה תפס, אך מהיום כל המאחר מפסיד.

מסקנה: נפגעת בשמיעה ואתה חושד שהסיבה היא כתוצאה מעבודתך, הזדרז והגש תביעתך לביטוח הלאומי.  וכמו תמיד, המלצתי היא לא לעשות זאת לבד.  מומלץ להיוועץ עם עורך-דין אשר מומחיותו היא חוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.

ד"ר דוד סער, עו"ד