להערכת סיכויי תביעתך:
ראשית ייאמר כי המציאות היא שונה בתכלית ממה שמתארות חברות הביטוח בבתי משפט בעת תביעה. למה הכוונה, במציאות פוגש סוכן הביטוח את הלקוח וברוב המקרים בעיקר כשמדובר בביטוחי חיים, נכויות, אובדן כושר עבודה ואף בביטוחי רכוש, אין הוא מנדב הסברים ורק מבקש מהלקוח תחתום כאן, תחתום כאן, תחתום כאן וכך מסתיימת פגישה
בה הסוכן סופר את השקלים אותם הרוויח ואילו הלקוח יתכן וקנה חתול בשק. תופעה זו מתגלית במלוא כיעורה במקרה שהתובע נאלץ לדרוש את זכויותיו מחברת הביטוח, או אז במקרה כזה שולפת לה חברת הביטוח מליון ואחד תירוצים מדוע אין היא צריכה לשלם לו את המגיע. בעיה זו עולה רבות במילוי טופסי ביטוח חיים, כאשר הסוכן מסתפק בהסברים קצרים ביותר ולרוב מבלי שישאל את הלקוח שאלות מפורטות בעניין מצב בריאותו. הלקוח במקרה כזה מתבקש לחתום בין היתר על טופס הצהרת בריאות מפורט מבלי שידע שהינו צריך לפרט אי אלו בעיות רפואיות היו לו בעבר. ואז ביום פקודה נשלפים להם השפנים מהכובע והלקוח מוצא עצמו נטול זכויות. במקרה כזה, רק עו"ד טוב ומיומן יוכל אולי לסייע.
רעה חולה נוספת היא, שהסוכן לא מסביר ללקוח על מה הוא חותם מבחינת תנאי הביטוח. גם במקרה כזה יכול הלקוח – המבוטח – למצוא עצמו מבוטח בתוכנית מלאה במוקשים, כאשר אלה לא הוסברו לו כלל ועיקר.
ובכן, לאור ריבוי מקרים כאלו וכן לאור המכשלה הגדולה שהעמידו חברות הביטוח באמצעות סוכניהם שהביאו לכך שלקוחות רבים לא יוכלו לממש את זכויותיהם הביטוחיות, מצא לנכון המפקח על הביטוח להתערב ולפעול לקיום חקיקה מתאימה בנושא. בנוסף, נמצאו שופטים אשר הוקיעו מצבים כאלו של שלילת זכויות ממבוטח עקב תמימותו. תמימות זו באה לידי ביטוי באמון הרב אותו נותן הלקוח בסוכן מחד, ובאי קבלת הסברים ויעוץ הוגן מצד סוכן הביטוח, מאידך. כך לפחות במקרים לא מעטים בפסקי דין שניתנו הביע ביהמ"ש את מורת רוחו ממצבים כאלו בהתאם.
כך למשל : בפס"ד שניתן במקרה של מר אלייב גבולה נ' אלברט גבאי ת"ק 2479/05 ש' קינר יחזקאל מיום 18.5.06. מר אלייב טען כי סוכן הביטוח לא הסביר לו את העניין של עלויות ריסק הגבוהות בפוליסת ביטוח המנהלים שלו וכן לא הסביר לו את חבות המס בתוכנית הספציפית שהיתה לקיצבה. כל אלה גרמו לכך שהוא יקבל תוכנית עם ערך חיסכון קטן מאוד וגם זה חייב במס, כך שהרבה לו נותר לו ביד. ביהמ"ש קבע כי הסוכן התרשל, בכך שלא הסביר לו את כל החלופות שהוא יכול לקבל וכן לא הסביר לו כמה יעלה לו הריסק ובשל כך על הנתבעים - הסוכן וחברת הביטוח – לשלם לו את מלוא נזקיו.
במקרה חמור יותר של הכשלת המבוטח, פסקה כבוד השופטת נחמה נצר מבימ"ש השלום בבאר שבע בעניין יצחק בוסקילה נ' הדר חברה לביטוח, שם הוטעה מר בוסקילה לחתום על הצהרת בריאות לא נכונה. ביהמ"ש לא איפשר לחב' הביטוח לחמוק מחבותה וחייבה לשלם הכל למבוטח בתוספת הוצאות נוספות. בעניין זה חשוב לציין כי חוק חוזה הביטוח תוקן בשנת 2005 ובין היתר התווסף לו סעיף, הקובע חד משמעית כי ביצוע עסקה לגבי מוצר פנסיוני בעבור לקוח, תיעשה רק כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני ובהמשך לו.
מבלי להכנס לניתוח מפורט של החוק, אציין רק, כי החל מתיקון זה חלה חובה על סוכן הביטוח להסביר בצורה מפורטת ולדאוג לכך שהלקוח יבין הסבר זה טוב וחשוב שיהיו לכך הוכחות שהלקוח הבין. שאם לא כן יימצא עובר על סעיף 38(ב)(7) הקובע כי מי שבצע עסקה בעבור לקוח שלא כחלק מייעוץ פנסיוני או משיווק פנסיוני בניגוד לסעיף 13, דינו מאסר שנתיים או קנס, שלא לדבר על תביעה אזרחית שתיתכן במקרה כזה.
לסיכום: רבים מהמבוטחים אינם מודעים לזכויותיהם ונאלצים לקבל את תשובות חברות הביטוח ו/או סוכן הביטוח כגזירה משמיים. לא כך הדבר. טוב יעשה כל מבוטח שסורב בתביעתו שיפנה לעורך דין שזה תחום התמחותו וקרוב לוודאי זה יוכל לעזור לו. חשוב לציין כי היום שלא כמו פעם במידה והמבוטח יוכיח כי לא הוסברו עיקרי הביטוח וכי נדרש הוא לחתום מבלי שיובהרו לו הדברים, תעמוד מערכת המשפט לטובתו ותפסוק לו בהתאם.
ד"ר דוד סער, עו"ד
