להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה

 

סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958, שכותרתו "התיישנות שלא מדעת", קובע את כלל הגילוי המאוחר כדלקמן:

 

"נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה".

 

כלל זה עוצר את מירוץ ההתיישנות עד למועד בו יש בידי הניזוק לעמוד על כוח התביעה שבידו (ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(1) 857, 866 (1998)).

 

בפסיקה נקבע עוד כי הנטל להוכיח שהתקיים כלל הגילוי המאוחר – רובץ על הטוען לו (ע"א 1349/05 שוב נ' בנק ירושלים (לא פורסם, 18.3.2009) [פורסם בנבו]).

 

מעיון בסעיף ניתן ללמוד כי על הטוען לו להוכיח קיומם של ארבעה תנאים: קיומן של עובדות שנעלמו מן התובע; העובדות מהותיות ויורדות לשורשה של עילת התובענה; העובדות נעלמו מעיני התובע מסיבות שאינן תלויות בו; והתובע לא יכול היה למנוע אותן סיבות, אף תוך נקיטת זהירות סבירה (ע"א 2008/07  נ.ל. נ' ד.י. ז"ל עזבונו (ניתן ביום: 14.02.11)).

 

יש לפרש את המושג "עילת תביעה" הנזכר בסעיף כיסודות התביעה המסוימת, על פי טיבה של התביעה הקונקרטית שבפני בית המשפט. בגדר העובדות המהוות את עילת התביעה ניתן לציין, בין היתר, את העובדות הבאות: הכרת המעשה או המחדל הנטען, הפגיעה בתובע וכן ידיעת זהותו של הנתבע, שאלת ההתרשלות ושאלת קיומו של קשר סיבתי (רע"א 901/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-לופל (לא פורסם, 19.9.2010), פסקה 44).

 

בהקשרים אלה יש לשים לב לעובדה שסעיף 8 לחוק ההתיישנות כולל בחובו מבחן של סבירות, הבוחן את ידיעתו של התובע בפועל ובכוח, ועל פיו על התובע להראות שנעלמו מעיניו העובדות המהוות את עילת התובענה מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן (ע"א 34/88 רייס נ' עיזבון המנוחה חנה אברמן ז"ל, פ"ד מד(1) 278, 284 (1990); ע"א 2387/06 פלונית נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, בפיסקה 18 (לא פורסם, 31.8.2008) [פורסם בנבו] ).

 

לעניין זה רלבנטית סוגיה נוספת והיא מידת ההתחשבות בנתונים האישיים של התובע. הגם שסעיף 8 לחוק ההתיישנות עצמו איננו מתייחס לנסיבות, דומה כי במסגרת בחינת סבירות התנהגות התובע יש לבחון את הנסיבות החיצוניות המיוחדות של המקרה, להבדיל מנסיבותיו האישיות של התובע, דהיינו המבחן הוא אובייקטיבי ואיננו מתמקד בתכונותיו המיוחדות של התובע (רע"א 901/07 מדינת ישראל – הוועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-לופל (לא פורסם, 19.9.2010), פסקה 44).

 

ד"ר דוד סער, עו"ד