להערכת סיכויי תביעתך:
א. קביעת דרגת נכות
ה"מלחמה" העיקרית של נפגע בתאונת דרכים מתמקדת בקביעת דרגת הנכות שלו, שכן ככל שהנכות שתקבע תהיה גבוהה יותר יהיה הפיצוי גבוה יותר.
בשלב הראשון, אם כן, יש להתחיל בהליכים לצורך קביעת דרגת הנכות הרפואית.
כיצד נקבעת דרגת הנכות?
על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תיקבע דרגת הנכות אך ורק באחד משני האופנים הבאים:
- סעיף 6 ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי אם כבר נקבעה לנפגע דרגת נכות על פי כל דין בשל אותה תאונה, לפני שמיעת הראיות בתביעת הפיצויים מחברת הביטוח, הרי שאותה דרגת נכות שנקבעה תחייב גם בתביעה החדשה כנגד חברת הביטוח. הפסיקה קבעה כי יש לראות את מועד הגשת חוות דעתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט כמועד תחילת שמיעת הראיות בתיק.
כך למשל, במקרים רבים תאונת דרכים שארעה למבוטח נחשבת גם ל"תאונת עבודה" (אם התאונה ארעה בדרך מביתו של המבוטח למקום עבודתו או אם ארעה בדרך חזרה ממקום עבודתו לביתו). במקרים אלו, תובע הנפגע גם את חברת הביטוח וגם גימלאות מהמוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה. יוצא אפוא, כי אם הנפגע הגיש תחילה תביעה למוסד לביטוח לאומי ובעקבות תביעתו עמד הפני וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, וזו קבעה את דרגת נכותו- במידה ונותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה, הרי שקביעה זו היא שתכריע בבית המשפט בתביעה נגד חברת הביטוח, ודרגת הנכות תהיה מחייבת. - סוג נוסף של מקרים בהם תקבע דרגת נכותו של הנפגע בתאונת דרכים, הוא תאונות דרכים בהן לא נקבעה לנפגע דרגת נכות לפני שמיעת הראיות בתביעת הפיצויים מחברת הביטוח, או שמדובר בתאונת דרכים שאיננה תאונת עבודה ולכן התאונה אינה מוכרת גם על פי חוק הביטוח הלאומי.
במקרים מסוג אלה נקבע הסדר מיוחד בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986, לפיהן נקבע כי בית המשפט ימנה מומחה אובייקטיבי מטעמו, אשר יחווה דעתו בענין נכותו הרפואית של הנפגע. התקנות קובעות כי נפגע בתאונת דרכים חייב לצרף לכתב תביעתו "בקשה למינוי מומחה" בכל מקרה בו הוא טוען בכתב תביעתו לענין נכות רפואית או כל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו. לבקשה זו עליו לצרף העתק של סיכומי מחלה מתיק המוסד הרפואי בו היה מאושפז או מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו, תצהיר בריאות (פירוט מחלות קודמות וכיו"ב) וכתב ויתור על סודיות רפואית.
אילו מומחים על הנפגע לבקש למנות?
על הנפגע לכלול בבקשתו למינוי מומחים בהתאם לסוג הפגיעה הרפואית. אם מדובר בפגיעות בצוואר, בגב, בגפיים וכיו"ב, יש לבקש מינוי מומחה בתחום האורטופדיה ; אם מדובר פגיעה באוזניים יש לבקש מינוי מומחה בתחום אף אוזן גרון, אם מדובר בפגיעה נפשית יש מקום לבקש מומחה בתחום הפסיכיאטריה וכיו"ב.
בית המשפט יחליט בבקשה למינוי מומחה לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם בעניין. בנוסף, יקבע בית המשפט בהחלטתו מי יהיה המומחה ומי ישא בתשלום שכרו.
לאחר שמונה המומחה הרפואי, כל צד ישלח אליו את החומר הרפואי בעניינו של הנפגע, כגון: סיכומי מחלה, טיפולי פיזיותרפיה וכיו"ב, אולם אסור להגיש למומחה חוות דעת, גם לא כזו המשתמעת מהמסמכים הרפואיים. מה שכן מותר להגיש למומחה זה חוות דעת של מומחים אחרים שכבר מונו על ידי בית המשפט בנוגע לאותו עניין.
עם קבלת המסמכים הרפואיים, יזמן המומחה הרפואי את הנפגע לבדיקה אצלו, כשלאחריה יגיש המומחה את חוות דעתו לבית המשפט עם העתקים לצדדים, וזאת תוך 30 יום מיום שהגיעו לידיו כל המסמכים ותוצאות הבדיקות שדרש. הצדדים רשאים לשלוח למומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו תוך 30 יום מיום קבלת חוות הדעת, עליהן צריך להשיב המומחה תוך 15 יום. בנוסף, רשאי כל צד להזמין את המומחה לחקירה בבית המשפט על פי בקשה מנומקת בכתב.
ב. קביעת הנכות התפקודית
דרגת הנכות הרפואית אשר נקבעת לנפגע הנה בעלת חשיבות בקביעת דרגת הנכות התפקודית שנותרה לנפגע כתוצאה מתאונת הדרכים. בקביעת דרגת הנכות התפקודית נבחנת השאלה מהי מידת ההשפעה של הנכות הרפואית על התפקוד השוטף של הנפגע הן בעבודה והן בביצוע עבודות משק הבית השונות. לעיתים השפעת הנכות קשה ורבה ובעלת השפעה מכרעת על תפקודו של הנפגע בחיי היומיום, ולעיתים ההיפך הוא הנכון. מומלץ לפנות למומחה רפואי בתחום התפקודי (רופא תעסוקתי או מומחה לשיקום), אשר יוכל לקבוע כיצד משפיעה נכותו הרפואית של הנפגע על תפקודו, אם בכלל.
ג. איסוף נתונים
בחישוב גובה הפיצויים, יש להביא בחשבון מספר נתונים חשובים ביותר אצל הנפגע, כגון: גילו של הנפגע (ככל שהנפגע צעיר יותר יש סיכוי שסכום הפיצויים יהיה גבוה יותר, שכן גיל הפרישה מעבודה רחוק יותר (67)), גובה הכנסתו של הנפגע לפני התאונה ואחריה- במסגרת זו נבחנת השאלה האם נגרמו לנפגע הפסדי שכר כתוצאה מהתאונה אם לאוו, תקופת היעדרותו של הנפגע ממקום עבודתו וכיו"ב.
ד. סוגי הנזקים
הפיצוי נחלק לשני סוגי נזקים:
- נזק מיוחד: זהו נזק מוגדר, ברור וידוע, שכבר ארע המתייחס לעבר. במסגרת הנזק המיוחד נכללים, בין היתר, ראשי הנזק הבאים: הוצאות אשפוז בבית החולים, הוצאות רפואיות שונות שהוציא הנפגע, הוצאות עבור עזרה וסיעוד, הוצאות עבור אביזרי עזר רפואיים, הפסד השתכרות של הנפגע בעבר, נסיעות לטיפולים רפואיים ועזרה של צד שלישי.מהסכום המתקבל מחישוב הנזק המיוחד, יש להפחית את התשלום התכוף במידה וכבר קיבל הנפגע על חשבון התביעה.
- נזק כללי: זהו הנזק העתידי, שגובהו ברוב המקרים הנו משוער ובלתי ידוע. סעיף זה כולל, בין היתר, את ראשי הנזק הבאים: הנזק בגין הפסד השתכרות בעתיד או אובדן כושר השתכרות בעתיד, הוצאות רפואיות שיאלץ הנפגע להוציא בעתיד בגין התאונה, הוצאות עבור עזרה וסיעוד להם יזדקק הנפגע, אובדן תוחלת חיים (במידה וקוצרו חייו של אדם), הפסד הפנסיה בעתיד, נסיעות לטיפולים רפואיים, עזרת צד שלישי וכאב וסבל שנגרם לנפגע בגין התאונה.
ראש הנזק של כאב וסבל (המוגדר כנזק לא ממוני), ניתן לחישוב מדויק, בהתאם לתקנות המסדירות חישוב נזק זה. נזק זה מבוסס על מכפלת אחוז גובה הנכות בסכום המקסימאלי העומד היום על כ-158,000 ש"ח, ובתוספת שני פרומיל מהסכום המקסימאלי, ששווים כ-316 ש"ח, עבור כל יום אשפוז בבית חולים או במוסד רפואי אחר. הסכום המקסימאלי כאמור קבוע בתקנות אלו ולכן המכפלה של אחוזי הנכות בו מאפשרת תוצאה מדוייקת.
על מנת לחשב את הנזק הכללי - העתידי שנגרם לנפגע כתוצאה מהתאונה , יש צורך "להוון" את התשלומים העתידיים, דהיינו, לקבוע את השווי הכלכלי הנוכחי של תשלומים עתידיים והפיכתם ל"הון"- לסכום חד פעמי.
