כיצד יחושב הפיצוי לעובד שפוטר בלא שימוע?

בתי הדין לעבודה קבעו, בשנים האחרונות, בשורה ארוכה של פסקי דין כי לא רק עובד במגזר הציבורי אשר עומד להיות מפוטר זכאי לשימוע, אלא גם עובד במגזר הפרטי זכאי לשימוע בטרם עומדים לפטרו. בהנחה שבית הדין לעבודה מצא כי לא נערך לעובד שימוע, איזה סוג פיצוי ראוי ליתן לעובד ולהשית על המעביד? האם 'סתם' פיצוי בגין עוגמת נפש, או שמא פיצוי ממוני, בגין אובדן השתכרות שהייתה מתאפשרת לעובד לו היה ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה? שאלה זו נדונה בתע"א 9347-07 רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל, פורסם בנבו (2011).

בית הדין לעבודה (כבוד השופט לובוצקי) ציין, באותה פרשה, כי הפיצוי בגין הפרת "חובת השימוע" נפסק בגין נזק ממוני שעניינו – הפסד השתכרות צפוי אשר "יתכן והיה נמנע לו התאפשר לעובד להשמיע את טיעוניו ולמנוע את פיטוריו" (ע"ע 93/07 גיורא ארבל נ' נ.א.ס.ס. נוירומקולר סטיליולשין סיסטמס בע"מ, ניתן ביום 9.11.08). לאחר שאבחן השופט לובוצקי את ההלכה הפסוקה, יישמה באשר למקרה הנוכחי:

"התובעת העידה כי לאחר פיטוריה לא הצליחה לאתר מקום חלופי להתמחות משך כ-8 חודשים ועד ליום 7.2.08, שאז התחילה להתמחות במשרד חדש. גם אז היא נאלצה לבצע את תקופת ההתמחות במלואה מחדש, שכן לא הצליחה לאתר מקום שבו ניתן להתמחות באופן חלקי בלבד. עם זאת התובעת אישרה כי במהלך אותה תקופה היא זכתה לקבל דמי אבטלה ודמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי בהיקף של 18,843 ₪. יש גם לקחת בחשבון שמדובר בתקופת העסקה קצרה (חודשים ספורים) ואין לגזור גזירה שווה במצב כזה, מנסיבות שבהן עובד מפוטר לאחר שנים רבות. בהתחשב בחומרת הפגם של אי עריכת שימוע ומנגד בתקופת העסקתה הקצרה של התובעת, יש להעמיד את הפיצוי בגובה שתי (2) משכורות ובסך כולל של 7,772 ₪".

הנה אם כן, ככל שפיטורין מתבצעים בלא שימוע מקדים, תקום לעובד זכאות לפיצוי ממוני בגין הפסד ההשתכרות שהיה יכול להשתכר אלמלא הפיטורין. עורך דין דיני עבודה יכול לסייע לאדם שפוטר שלא כדין לעמוד על סיכויי תביעתו, כמו גם להגיש תביעה כנגד המעביד במידת הצורך, כאשר הפיטורין היו שלא כדין, נעשו בלא שימוע וכדומה ואף במקרים מסוימים לבטל את הפיטורים ולהחזרת העובד לעבוד סדירה.

ד"ר דוד סער, עו"ד