להערכת סיכויי תביעתך:

שם
דוא"ל
טלפון
הודעה

18.2.2011

 

התובע, מר ישי מרדכי, יליד 1924, הגיש בחודש 3/08 תביעה לקבלת גמלת סיעוד בביטוח לאומי. לתובע נעשה דו"ח הערכת תלות ביום 31.3.08 שבהסתמך על ממצאיו, לפיהם נקבע כי התובע עצמאי בכל פעולות היום יום, ולפיכך נדחתה תביעתו לגמלת סיעוד בהתאם לסעיף 224 לחוק. על החלטה זו הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה [בל (י-ם) 10808/08, מרדכי נ' המוסד לביטוח לאומי].

 

התובע גר בגפו בדיור מוגן, מחזיק רישיון נהיגה בתוקף ונוסע ברכבו הפרטי (רכב רגיל) לבית הלוחם וקונה שם לעיתים אוכל מוכן. התובע לוקח תרופותיו באופן יום יומי בעצמו. באשר להתלבשות, ציין התובע כי "קשה לי אבל אני מתלבש לבד". לגבי רחצה לא ברור מתשובת התובע אם אמנם התקלח לבד או בעזרת מטפלת בתקופה שבה נעשה הדו"ח.

 

עיון בדו"ח הערכת התלות מעלה כי הדו"ח מפורט וענייני ומסתמך רבות על תשובותיו ושיתוף הפעולה של התובע.

 

לאור הפירוט הרב בדו"ח הערכת התלות, הרי שגם אם אמנם נערכה בזמן הביקור רק תרשומת מקוצרת שלאחריה נכתב הדו"ח באופן מסודר אין בכך כדי לפגוע באמינות הדו"ח. האחות איננה קובעת את הניקוד כי אם רק מתארת את ממצאיה על פי מראה עיניה והדיווח מאת התובע. בית הדין לא מצא בסיס לקביעה בדבר אי נייטראליות מצד האחות אשר איננה עובדת של הנתבע ולדעתו התנהלותה שיקפה מקצועיות ואמינות.

 

בית הדין לא מצא לנכון לפסול את דו"ח הערכת התלות, מאחר והוא התרשם שהוא ענייני ומפורט דיו, במידה המניחה את הדעת. בית הדין גם מצא כי שיקול הדעת שהופעל בעת הערכת תפקודו של התובע מצוי בגדרי מתחם הסבירות.

 

מהדו"ח עולה, כי התובע לא רק שאיננו תלוי במידה רבה, אלא אף הינו עצמאי בצורה משמעותית. גם מדברי התובע עצמו עולה כי הוא עצמאי במידה רבה. בית הדין קבע כי  בגילו של התובע (כבן שמונים וארבע) ובמצבו הבריאותי, יש קושי בביצוע פעולות מסוימות ואף תחושת כאב לעיתים, אך המאמץ והחולשה אינם מגיעים כדי מידת התלות המזכה בגמלת סיעוד בהתאם לחוק.

 

בית הדין, שעה שהוא בוחן את קביעת פקיד התביעות, חייב לבודקה מההיבט של המשפט המינהלי על פי הנתונים שהיו לפני פקיד התביעות שעה שנתן את החלטתו, ואינו רשאי לפסוק על פי מצבו של המבוטח בעת המשפט.

 

שעה שבוחנים את מצבו של התובע גמלת סיעוד, יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו.

 

אין די בעצם קיומן של מחלות או כאבים לתובע, מאחר שהזכאות על פי החוק נבדקת על בסיס התלות שעקב הליקוי ולא עקב הליקוי עצמו. בענייננו התובע חש כאבים וחולשה וסובל ממחלות שונות, אך לא הוערכה לו תלות המונעת ממנו תפקוד עצמאי.

 

בית הדין ציין כי גם אם אמנם מתקיימת תלות, לא די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגימלה, יש צורך בתלות "במידה רבה" או "לחלוטין" בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום ולא די בתלות חלקית.

 

התביעה נדחתה.

 

ד"ר דוד סער, עו"ד