במערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו, קיימים חוקים וכללים המחייבים את הצדדים.
מערכת זו אינה דומה להתקשרות בין אדם לחברו בחוזה או בעל פה, אלא מהווה היא התקשרות מיוחדת ומוקפדת יותר.
במסגרת זו, חלים על עורך הדין כללי התנהגות אשר יונקים את תקפותם מחוק לשכת עורכי הדין ומכללי לשכת עורכי הדין אשר הוסדרו באופן ספציפי במערכת היחסים בין עורך דין – לקוח.
עורך הדין מחויב להתנהגות ברמות הגבוהות ביותר של יושר, הגינות, זהירות, תום לב, סבירות, מידתיות ועוד כיו"ב, הן כלפי הלקוח והן כלפי כולי עלמא.
לקוח שכר את שירותיו של עורך דין בתחום דיני עבודה לייצגו בבית הדין לעבודה, ולקראת הדיון החשוב בו דברים אמורים להיות מוכרעים, עורך הדין שלח עורכת דין זוטרה ממשרדו, במקומו, אשר אינה בקיאה בדיני עבודה ובפרטי התיק, לבית הדין, תוך שהוא מנחה את הלקוח "שלא להופיע לדיון" כי מדובר ב"דיון מקדמי בלבד".
סעיף 54 לחוק לשכת עורכי דין, תשכ"א-1961 קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות", ואילו סעיף 2 לכללי לשכת עורכי דין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט".
במהלך תביעת נזיקין, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מחליף הלקוח יצוג. כמה יצטרך לשלם בסופו של יום לעורך דינו הראשון? שאלה זו נדונה בתא (חי') 1872-07 מאיר ברק, עו"ד נ' דליה אטס (ניתן ביום: 6.04.09).
עורך דין מייצג לקוח בתיק נזיקין שאינו תאונת דרכים ושכר הטרחה המוסכם הוא 15% מסך הפיצוי שיפסק. בסופו של יום פוסק בית המשפט לתובע פיצוי, ובנוסף שכר טרחה + מע"מ. עורך הדין מבקש גם את שכר הטרחה שפסק בית המשפט, וגם לקזז את שכר הטרחה מתוך הפיצוי. הלקוח מבקש לשלם אך ורק 15% מסך הפיצוי, כפי שסוכם מלכתחילה. עם מי הדין? שאלה זו נדונה בתא (ראשל"צ) 4334/07 אביבי פנחס נ' עו"ד מור דניאל (ניתן ביום: 5.10.09).
29.4.2011
עורכת דין נמנעה מהגשת סיכומים בתיק מזונות. כשנתבעה בהתרשלות, טענה כי זו "טעות בשיקול דעת". האמנם? כמו כן , כיצד מתמחרים את נזקו של לקוח בגין התרשלות עורך דינו? שאלות אלו נדונו בתאמ (קריות) 3017-07 לילך ורדי נ' עו"ד שלג לילך (ניתן ביום: 1.11.09).
לקוח מגיש כנגד עורך דינו תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. האם לעורך הדין מותר "להפשיל שרוולים" ולגלות את כל מה שהלקוח סיפר לו בחדרי חדרים, וזאת במטרה להכפיש את הלקוח ולצאת נשכר? שאלה זו נדונה בעל"ע 5160/04 אילן אשד, עו"ד נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים.
עורכת דין נמנעה מהגשת סיכומים בתיק מזונות. כשנתבעה בהתרשלות, טענה כי זו "טעות בשיקול דעת". האמנם? וכיצד מתמחרים את נזקו של לקוח בגין התרשלות עורך דינו? שאלות אלו נדונו בתאמ (קריות) 3017-07 לילך ורדי נ' עו"ד שלג לילך (ניתן ביום: 1.11.09).
כלל הגילוי המאוחר שבסעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח – 1958 קובע כי מקום בו נעלמו מידיעת התובע עובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה.
עבירה אתית של עורך דין כלפי לקוחו יכולה להוות עילה לתביעה נזיקית. כך נפסק בע"א 2008/07 נ.ל נ' עזבון המנוח ד.י ז"ל (ניתן ביום: 14.02.11).
כבוד השופטת יעל קלוגמן, מבית משפט השלום בנתניה חייבה עו"ד, במסגרת התיק ת"א 3417/03 חזן אסתר נ' ד"ר אלתר אברהם , בהשבת שכר טירחה בגין הפסקת ייצוג שלא כדין.
סעיף 54(א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961, קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".
בפס"ד ע"ע 9022/08 אהובה מגורי נ' כהן ואח' נ' עו"ד משה קמר נדון המקרה הבא: מדובר במקרה בו טענו התובעים כי עורך דינם, אשר ייצג אותם בהליך שיפוטי בענייני תכנון ובנייה, התרשל בעבודתו המקצועית ובשל כך נגרם להם נזק כספי גדול. התובעים טענו כי עוה"ד- אשר ייצג אותם בביהמ"ש, נמנע מלשאול שאלות מהותיות את השמאי ולאור אי פעולותיו אלו של עוה"ד- הם קיבלו סכום פיצוי קטן משמעותית ממה שלדעתם היו אמורים לקבל ולפיכך תבעו את העו"ד אשר ייצג אותם, בתביעת רשלנות. תביעתם נדחתה ומכאן הערעור.
עניין זה נדון בפסק דינו של ביהמ"ש בפס"ד ת"א 1468-06 עו"ד יוסף גרנות ואח' נ' בנייני המשתלה בע"מ. ככלל, "פיצויי ציפייה" הינם פיצוי בגובה שכר הטירחה המלא אילו המשיך עורך הדין לייצג את לקוחו למרות שפוטר מהמשך ייצוג בחלוף זמן קצר ובטרם הסתיים הייצוג.
בית המשפט המחוזי נדרש להכריע לגבי הסוגיה בדבר גובה חיוב שכר טרחה שיש לפסוק לעורך דין של נתבע. בתיק בש"א 1692/05 עובד מזרחי ואח' נ' אליהו חסיד ואח', ביקש התובע צו מניעה, ולאחר מכן מחק את ההליך משום שהצדדים האחרים הגישו תגובות מפורטות לבית המשפט, והתייצבו לדיון. בית המשפט פסק שיש לשלם לצד הזוכה רק חלק משכר הטרחה ששילם לעורך הדין, וקבע כי מקרים בהם הצד הזוכה בדין יקבל את מלוא שכר הטרחה ששילם לעורך דינו, מהצד השני, יהיו כל עוד סכום זה סביר ומשקף את הסכומים הנהוגים בין עורכי דין ולקוחות באותו התחום המשפטי.
בית משפט השלום בירושלים בפסק דין נבילה ג'מג'ום נגד האני טאנוס, שניתן בתאריך 24/12/09, דן באחריותו של עורך דין כלפי הלקוח.
