חתימה על כתב ויתור בסיום יחסי עובד מעביד

הליך נפוץ הוא במחוזותינו שכאשר מסתיימים  יחסי העבודה בשל פיטוריו של העובד,  המעסיק דורש מהעובד שיחתום על כתב ויתור כתנאי לקבלת כספים וזכויות המגיעים לו ע"פ החוק.

כאשר מדובר בזכויות המגיעות לעובד על פי חוק, הדבר אסור. היה והמעסיק עומד על כך כי העובד יחתום על מסמך זה, כתנאי לקבלת התשלום, מומלץ שלא לחתום ולפנות לבית הדין בתביעה מתאימה. 

יש להבחין בין ויתור מראש ובין ויתור בדיעבד על זכויות.
סביר, כי בית הדין לא יטה לתת תוקף לויתור מראש של העובד על זכויותיו, וזאת כאשר מדובר בזכויות המוגנות בחוק, כגון:  פיצוי פיטורין, חופשה שנתית, שעות נוספות. כל אלה ועוד  הינן זכויות מוגנות שאין לוותר עליהן.    
כאשר בית הדין ו/או בית משפט יבואו לבדוק את תוקפו של כתב הויתור, תיבחן בין היתר ובין מכלול הנסיבות, מהי מידת הידיעה של העובד לגבי הזכויות עליהן ויתר.

במקרים בהם נפל פגם בנוסח כתב הויתור, קרי, כתב הויתור אינו ברור, העובד לא הבינו, תוכנו לא הוסבר לעובד, פרטים מהותיים אינם מפורטים, בית הדין לא יקבל את כתב הויתור. 
הערה : אין לדעת מה תהיה החלטת בית משפט ו/או בית דין במקרה ספציפי וכל מקרה ייבדק לגופו לאור הנסיבות. 
כאשר חותמים על כתב ויתור יש להקפיד כי כתב ויתור ינוסח בצורה ברורה ויכלול את מלוא הפרטים הנחוצים.
יש להיזהר מחתימה על ויתור של זכות תביעה עתידית בנושאים שאינם קשורים למערכת יחסי עובד מעביד. אין לוותר על זכות תביעה בנזיקין למשל. 

האמור מתייחס אף למקרים שמדובר בפרישה מרצון של העובד.       
מומלץ לסייג החתימה במשפט כמו : אין בחתימתי זו כדי לוותר על כל זכות המגיעה לי ע"פ כל דין.

ד"ר דוד סער, עורך דין