בקרות אירוע מסוים כגון תאונת עבודה, פונה האדם הניזוק לקבלת טיפול רפואי בבית חולים ו/או בקופת חולים, וכל דבריו נרשמים על ידי הרופא ומתועדים בהתאם לסיפורו של הניזוק.
החשיבות של סיפור האירוע, תוך פירוט נסיבות האירוע באופן מורחב ופירוט הכאבים ו/או הפגמים שנגרמו לניזוק בגין אותו אירוע הוא חשוב ביותר ויכול אף להכריע האם תתקבל תביעתו אל מול המוסד לביטוח לאומי או האם יוכר כנפגע עבודה.
ומקרה שהיה כך היה: אדם עבד כנהג רכב טאטוא. תוך כדי עבודתו החליק התובע מרכב הטאטוא ונפל על הקרקע מגובה 1 מטר לערך.
אותו אדם פונה לבית חולים לאחר קרות האירוע ואף פנה יום למחרת שוב לבית החולים. כמו כן פנה התובע לקבלת טיפול רפואי אצל רופא המשפחה וכן אורטופד.
הנפגע פנה למוסד לביטוח לאומי שיכיר בו כנפגע עבודה, אולם המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה ועל כן הגיש התובע תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין האזורי דחה את תביעתו, תוך כדי שבית הדין קבע כי במסמכים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע, לא צויין כלל כי מדובר בתאונת עבודה או בנפילה מרכב. המסמך הרפואי הראשון שבו מוזכרת נפילתו של התובע היא ממועד מאוחר יותר לקרות האירוע במספר חודשים. בית הדין ציין כי אמנם התובע העיד אנשים מעבודתו על קרות האירוע, אולם אין בהם כדי לגבור על מסמכים רפואיים אוביקטיביים הסמוכים לאירוע, ומאחר והתובע לא הצליח להרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, תביעתו נדחית. התובע הגיש ערעור על פסק דין זה, אולם אף בית הדין הארצי דחה את תביעתו תוך כדי שהוא מקבל את קביעת בית הדין האזורי לעבודה.
חשוב לזכור כי להתבטאויות של תובע בסמוך לאחר קרות האירוע משקל רב ובית הדין יעדיף התבטאויות אלו על פני התבטאויות במועד מאורח יותר ועל כן יש לשים לב לסיפור האירוע המסופר מפי התובע וכי הדברים יהיו ברורים ומועלים על הכתב בשלמות מפי הרופא ו/או הגורם המטפל והשומע את סיפור האירוע.
ד"ר דוד סער, עו"ד

