חוק איסור לשון הרע – מידע כללי

העוולה של פרסום לשון הרע כוללת שני יסודות. היסוד הראשון הוא יסוד "הפרסום": ללא "פרסום" לא תיתכן עוולה על פי החוק. "פרסום" מוגדר בסעיף 2 לחוק, ומהווה כל מעשה של העברת מסר לאדם אחד או יותר זולת הנפגע. היסוד השני של עוולת הפרסום הוא היות הדברים "לשון הרע".

סעיף 1 לחוק מגדיר "לשון הרע" כדלקמן:

"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול –

(1)    להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

(2)    לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

(3)    לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

(4)   לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;"

פרסום לשון הרע לא חייב להיות בע"פ או בכתב בלבד, אלא יכול להיות גם בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר.

פרסום לשון הרע עשוי להוות גם עבירה פלילית בהתאם לסעיף 6 לחוק הקובע, כי אדם המפרסם לשון הרע, בכוונה לפגוע, לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע, דינו – מאסר שנה אחת.

בשונה מהעוולה האזרחית, בעבירה הפלילית קיימים שלושה יסודות, כאשר שניים מתוכם זהים ליסודות בעוולה האזרחית, הם יסודות "הפרסום" ו"לשון הרע", והיסוד השלישי הוא שהפרסום יהיה לשני בני אדם נוספים זולת הנפגע, בעוד שבעוולה האזרחית הפרסום צריך להיות לאדם אחד זולת הנפגע. כמו כן, בעבירה הפלילית חייבים להוכיח מחשבה פלילית מיוחדת הצריכה להתלוות ליסודות העובדתיים של העבירה. מחשבה פלילית זאת מתבטאת בין היתר גם בדרישה שפרסום לשון הרע יעשה "בכוונה לפגוע".

ד"ר דוד סער, עו"ד