חובתו של גוף דו מהותי לערוך שימוע גם לעובדים זמניים

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפסק דין בעניין עב' 7175/03 ד"ר ארנון פרי נ' אוניברסיטת תל אביב, קיבל באופן חלקי תביעתו של מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב, אשר הועסק אצל האוניברסיטה לתקופה קצובה של כ-11 שנה, כשבסיומה הופסק מינויו והוא פוטר מעבודתו.

התובע עתר לבית הדין, בין היתר, בתביעה להחזרתו לעבודה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין עקב אי עריכת שימוע, פיטורים על רקע אפליה מחמת גיל ועוד כיו"ב.

לטענת התובע, נודע לו על כוונת האוניברסיטה שלא להמשיך את העסקתו בפגישה שנערכה בנוכחות הדיקאן ומזכירת המורים, אשר התקיימה לאחר שכבר הוחלט על פיטוריו, ומשכך טען כי לא נערך לו שימוע כדין והוא לא קיבל את זכות הטיעון בטרם קבלת ההחלטה על פיטוריו.

בית הדין האזורי לעבודה הדגיש את חשיבותו של השימוע עליו נכתב רבות בפסיקה, ועל כך שצריך להיעשותו ב"לב פתוח ובנפש חפצה" ולא "מן השפה ולחוץ". בנסיבות המקרה נפסק כי על אוניברסיטת תל אביב, בהיותה גוף דו-מהותי, חלה החובה לערוך שימוע לתובע בטרם פיטוריו, על אף שהועסק לתקופה קצובה.

בית הדין קבע כי נפלו פגמים רבים בשיחה שנערכה לתובע, ולפיכך אינה מהווה שימוע כדין. לתובע לא הודע מראש על הכוונה לערוך לו שימוע, לא ניתנה לו הזדמנות אמיתית להשמיע את טענותיו בנוגע לפיטורים ולא נרשם פרוטוקול של הישיבה. יחד עם זאת, קבע בית הדין כי זכות הטיעון לא נשללה מהתובע לחלוטין, ולפיכך אין הצדקה להשיבו לעבודה בשל פגמים אלו. לאור זאת, הסעד שניתן לתובע הוא סעד כספי בגובה 6 משכורות חודשיות, המגיע לסך של 91,841 ₪.

ד"ר דוד סער, עו"ד