נשים רבות אשר נכנסות להריון בתקופת עבודתן, אינן מודעות כלל לזכויותיהן במקום עבודתן, הן בתקופת חודשי ההריון, הן בחופשת הלידה והן בסיומה. החוק המסדיר את זכויותיהן של נשים עובדות בהריון ושל מעסיקן הינו חוק עבודת נשים, תשי"ד- 1954.
בראש ובראשונה נשאלת השאלה האם העובדת חייבת ליידע את המעביד על ההריון?
ככלל, לא חלה חובה על העובדת ליידע את המעביד על ההריון, אולם ישנה התייחסות לכך בחוק, לפיה על העובדת להודיע למעביד על הריונה בחודש החמישי וזאת לא מתוך חובה, אלא על מנת להגן על זכויותיה, שכן ממועד זה חל איסור על המעביד להעסיקה בשעות נוספות או במנוחה שבועית, אלא אם העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעבידה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה, כי אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה שבועית, זאת בכפוף לתנאי האישור.
נושא חשוב נוסף אשר מעסיק במידה רבה נשים עובדות בהריון, הינו נושא הפיטורים במהלך ההריון, הלידה ולאחריה. החוק מעניק הגנה רחבה בכל הקשור לפיטורי עובדת בהריון ואוסר על המעסיק באיסור מוחלט לפטר עובדת במהלך הריונה, בתנאי שהיא מועסקת יותר משישה חודשים אצל אותו מעסיק או באותו מקום העבודה. המעסיק יוכל לפטרה אך ורק בהיתר של שר התעשייה המסחר והתעסוקה, אשר יתיר את הפיטורים רק אם המעביד יוכיח שאינם קשורים להריון.
כמו כן, על המעביד חל איסור לפטר עובדת שיצאה לחופשת לידה וזאת הן בתקופת חופשת הלידה, והן במשך תקופה של 60 ימים לאחר תום חופשת הלידה. גם במקרים אלו יוכל המעסיק לפטר את העובדת אך ורק בהיתר של שר התמ"ת.
ומה לגבי היעדרויות?
החוק מונה מספר מקרים בהם עוד בתקופת חודשי הריונה של העובדת, עומדת לה הזכות להיעדר מעבודתה ללא ניכוי משכרה, כגון לצורך מעקב רפואי, ביצוע בדיקות רפואיות שגרתיות וכיו"ב. יצוין כי אישה העובדת שבוע עבודה מלא, יותר מארבע שעות ביום, רשאית להיעדר 40 שעות סה"כ במשך תקופת הריונה. לעומת זאת, אישה העובדת שבוע עבודה מלא, עד ארבע שעות ביום, רשאית להיעדר 20 שעות סה"כ במשך חודשי הריונה.
לסיכום: קצרה היריעה מלהקיף את כל נושא זכויותיה של עובדת בהריון. כל שנותר הוא להמליץ לעובדת ההרה – עלייך לדאוג שמעבידך מקיים אחר הוראות החוק. יש לציין עוד כי לאחרונה נעשו עוד תיקונים לחוק זה ורצוי להיוועץ בעו"ד בכל מקרה כזה.
ד"ר דוד סער, עו"ד
מתמחה במשרד עורכי דין פוטרה בעודה בהריון. לטענתה, פוטרה היא בשל הריונה, ועל כן זכאית לפיצוי מלא, ואילו מעסיקיה טענו כי פוטרה בשל אי שביעות רצונם מעבודתה. כיצד יקרא בית הדין לעבודה את "כליות ולב" המעבידים וכיצד ידע מהי כוונתם? שאלה זו נדונה בתעא (ת"א) 9347-07 רוית צורדקר נ' עו"ד ניר הראל, פורסם בנבו (2011).
29.7.2011
האם רשאי מעביד לדרוש מעובדת לעבוד במהלך חופשת הלידה? שאלה זו הובאה בפני כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (תע"א 3649-08 ענת בלטמן נ' חברת נוקי ואח').
עסקינן בתובעת שהחלה לעבוד בתור מוקדנית בתחנת מוניות. כעבור עשרה ימים ממועד תחילת העסקתה גילתה התובעת כי בשעה טובה ומוצלחת הינה בהיריון. מספר ימים לאחר מכן ובעצת רופאה קיבלה התובעת אישור רפואי לשמירת הריון, דא עקא והמעסיק סירב לחתום על טופס התביעה לביטוח לאומי לצורך קבלת גמלה לשמירת הריון, והגדיל לעשות כשדרש ממנה לחתום על מכתב בו היא מודיעה על עזיבתה בעקבות שמירת הריון.
בעקבות חקירה שניהל האגף לאכיפת חוקי עבודה שבמשרד התמ"ת, הגיש המשרד כתב אישום כנגד עיריית רמת גן, מנהל כוח האדם של העירייה ושני נושאי משרה של בית ספר תיכון עירוני, באשמת אפליה פסולה בשל ההיריון.
חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 (להלן – החוק), אוסר על פיטורים ועל פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד במצבים מיוחדים, כגון הריון, טיפולי פוריות וחופשת לידה ללא היתר מאת הממונה על חוק עבודת נשים. ביום 7.6.2010 פורסם ע"י אגף ההסדרה במינהל ההסדרה והאכיפה במשרד התמ"ת נוהל בדבר אופן הגשת בקשות לקבלת היתר לפיטורים/לפגיעה בהיקף משרה/לפגיעה בהכנסה של עובד/ת לפי חוק עבודת נשים. להלן נוסח הנוהל:
בפס"ד תע"א 11088/08 מרום דגנית נ' ההנהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ ואח' נדון העניין הבא:
בית הדין האזורי בתל אביב בפסק דין בעניין עב' 1298/03 לאה רחום נ' מדינת ישראל- משרד העבודה והרווחה ואח', קיבל באופן חלקי תביעתה של עובדת בהריון כנגד משרד העבודה והרווחה לביטול החלטת הממונה על חוק עבודת נשים מטעם משרד העבודה, וכנגד מעסיקה, רשת גני ילדים של אגודת ישראל בתשלום יתרת פיצויי פיטורים ושאר זכויותיה הסוציאליות.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בסדרה ארוכה של פסקי הדין ( כך למשל בפסקי הדין: ע"ע 1152/02 מדינת ישראל נ' אלכסנדר מוסלנקו, פ"ע לט 337, מיום 31.08.2003, ע"ע 1039/00 מדינת ישראל נ' מנחם יהב ואח', מיום 13.08.2008, ע"ע (ב"ש) 300301/97 אברהם סעדון נ' מדינת ישראל, פד"ע לח כט, מיום 30.09.2001 ) כי תכליתו של סעיף 4 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח- 1998, הנה לשמור על עקרון השוויון, זאת בהתאם לדברי ההסבר לחוק, וכן מהסיבה שחוק זה אינו חוק רגיל, אלא מדובר בחוק שמטרתו להגשים את עקרונות היסוד של השיטה המשפטית.
במקרים רבים מספר לא מועט של נשים לאחר לידה מוצאות עצמן מפוטרות מעבודתן, או שהן בוחרות להתפטר או לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
במקרים אלו, נשאלת השאלה, האם נשים לאחר לידה תהיינה זכאיות לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי?
ביום 22.3.2010 נכנס לתוקפו תיקון לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 46) התש"ע 2010. במסגרת תיקון זה מעניין לשים לב שחופשת הלידה לעובדת תהא מעתה עשרים ושישה שבועות במקום ארבעה עשר שבועות עד כה.
בעניין זה ניתן פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה ביום 3.5.09.
סיפור ההיכרות בין בני הזוג: בין הצדדים הייתה בעבר היכרות שטחית קודמת. בחודש אוקטובר 2008 לערך, נפגשו הצדדים בתחנה המרכזית, כאשר הגבר היה בדרכו לבסיס והאישה עבדה כמוכרת בדוכן בתחנה. לאחר מספר מפגשים קצרים בנתיב נסיעתו של המבקש לבסיס, קבעו הצדדים לראות סרט בבית המשיבה. לאחר קיום יחסי מין לכל הפחות בשתי הזדמנויות הרתה המשיבה.