זכאות עובדי קבלן לזכויותיהם של עובדים קבועים

בעוד שבימים עברו, בדור ההורים, אדם נכנס למקום עבודה מיד לאחר תום לימודיו הגבוהים, ועוזב את מקום העבודה בגיל הפנסיה, תוך שמקום עבודתו היווה את העוגן היציב בחייו, ופיטורין היוו את החריג, בימינו אנו החלפת מקומות עבודה באופן תדיר מהווה עניין שבשגרה, עד שהישארות באותו מקום עבודה במשך שנים נתפסת כחריג לכלל.
בנסיבות שכאלו, לא פלא שחברות כוח האדם לעובדים זמניים צצו בישראל כ"פטריות אחרי הגשם".
במקור, חברות אלו נועדו למלא חסרים בכוח אדם על רקע זמני, כגון מילואים, הריון או עבודה עונתית. בפועל, הפכו חברות כוח האדם לאמצעי אשר באמצעותו מתנער המעביד מחובותיו כלפי העובד לתשלום זכויותיו הסוציאליות.
ראה המחוקק כי רע, וחוקק את חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996.

תכליתו של החוק הינה "להבטיח את זכויות העובד ורווחתו" ו"למנוע פגיעה חמורה בביטחון הסוציאלי של העובד", בהתחשב במאפייניה הייחודיים של העסקה באמצעות קבלני כוח אדם (בג"צ 450/97 תנופה שירותי כוח אדם ואחזקות בע"מ נ. שר העבודה והרווחה, פ"ד נב(2) 433 (1998)). וכך נאמר בדברי הכנסת:

"העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם הינה תופעה ההולכת ומתרחבת, בעיקר במגזרים שבהם דרושה ניידות גבוהה של עובדים; מאידך, נלוות לתופעה זו מספר השלכות שליליות. לא זו בלבד שהעובדים סובלים מהעדר מקום עבודה קבוע ומסודר, אלא שהם נתונים לעיתים קרובות לניצול על ידי תשלום שכר נמוך והעדר תנאים סוציאליים נאותים...".

המחוקק, אשר הבין כי לרוב העסקת עובדים דרך חברות כוח אדם נעשית למטרות שאינן כשירות (התחמקות מתשלום תנאים סוציאלים), הבטיח, דרך סעיף 13 לחוק, כי עובדי קבלן יחסו בצל חקיקת המגן של דיני העבודה, וזאת לצורך הגנה על קבוצת עובדים מוחלשת במשק, מניעת אי שוויון חברתי וכלכלי במקום העבודה (דב"ע נז/3-56 צבי שפיר – נתיב ביצוע תעשייתי, פד"ע לב 241, 250 (1999)) כמו גם, ובעיקר, השמטת התמריץ הכלכלי להעסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם, על מנת לעודד את העסקתם רק לתקופות קצרות ולצורך גמישות ניהולית, ולא כדרך לצמצום עלויות (שרון רבין-מרגליות ויורם מרגליות, עבודה ורווחה: על הקשר בין דפוסי ההעסקה המשתנים לבין זכויות הרווחה של העובדים, עיוני משפט כ"ה (2002) 601, 641).

אדם העובד במקום עבודה מסודר דרך קבלן כוח אדם יכול להגיש, גם לאחר שעזב את מקום עבודתו, תביעה למימוש זכויותיו. אם יוועץ עם עו"ד דיני עבודה, יוכל להשיג את המקסימום האפשרי ולמצות את זכויותיו הסוציאליות בדרך המיטבית ביותר, לרבות הגשת תביעה משפטית לבית הדין.

ד"ר דוד סער, עו"ד