במקרים רבים מספר לא מועט של נשים לאחר לידה מוצאות עצמן מפוטרות מעבודתן, או שהן בוחרות להתפטר או לצאת לחופשה ללא תשלום (חל"ת).
במקרים אלו, נשאלת השאלה, האם נשים לאחר לידה תהיינה זכאיות לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי?
במקרים בהם העובדת פוטרה על ידי מעסיקה לאחר הלידה, היא תהיה זכאית לדמי אבטלה החל ממועד הפיטורים, בהתאם לתחילת התייצבותה בלשכת התעסוקה. חשוב לציין כי דמי האבטלה ישולמו לעובדת בתקופה שבה אינה זכאית לדמי לידה, ולאחר שעמדה בתנאים שבחוק הביטוח הלאומי המזכים אותה בדמי אבטלה, לרבות תקופת אכשרה מספקת.
יחד עם זאת, אם העובדת פוטרה לפני שחלפו 60 ימים מתום חופשת הלידה, המוסד לביטוח לאומי מעביר את פרטיה למשרד הרווחה לבדיקת נסיבות הפיטורים בהתאם להוראות חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, אשר מציב מגבלות למעסיק על פיטורי נשים לאחר לידה וקובע, בין היתר, כי על מנת לפטר עובדת לאחר לידה יש לקבל היתר מאת שר העבודה והרווחה.
יצוין, כי גם אם העובדת מוותרת על העבודה ועל שכרה בתקופה של 60 ימים שלאחר חופשת הלידה, היא אינה זכאית לתשלום דמי אבטלה בעד ימים אלו.
במקרים בהם העובדת התפטרה מעבודתה לאחר לידתה, תקופת האבטלה נקבעת בהתאם למועד ניתוק יחסי עובד-מעביד כפי שאושר על ידי מעסיקה, ובהתאם למועד תחילת התייצבותה של העובדת בלשכת התעסוקה. במצב זה, על עובדת אשר אינה מעוניינת לחזור לעבודתה לאחר לידתה, מומלץ להודיע על התפטרותה מיד לאחר חופשת הלידה, וזאת משום שעובד המתפטר מרצונו ממתין תקופה של 90 ימים בטרם נוצרת לו הזכאות לדמי אבטלה, להוציא מקרים מיוחדים בהם רואים אותו כמפוטר. לכן, עובדת אשר מודיעה על התפטרותה מיד לאחר חופשת הלידה, תוכל לצבור את 90 ימי ההמתנה החל ממועד זה, ולקבל דמי אבטלה מוקדם ככל שניתן.
חוק פיצויי פיטורים קובע כי התפטרות של יולדת בתוך 9 חודשים מיום לידתה על מנת לטפל בילדה – דינה כפיטורים, ולכן היא תהיה זכאית לפיצויי פיטורים. אולם, סיבות אלו אינן בהכרח מזכות את העובדת בדמי אבטלה כעובדת מפוטרת.
תקנה 8 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), קובעת כי את ההתפטרות ממקום העבודה מהסיבות האמורות בסעיפים 6 (התפטרות לרגל מצב בריאותי) או 11(א) (התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית) לחוק פיצויי פיטורים, יראו כהצדקה להפסקת העבודה מרצונו של המבוטח. לאור זאת, הביטוח הלאומי בוחן את נסיבות התפטרות העובד לצורך קבלת החלטה בעניין שלילת 90 ימי ההמתנה.
במקרים בהם העובדת יצאה לחל"ת, נקבע בחוק עבודת נשים כי עובדת שילדה רשאית להיעדר מהעבודה לאחר תום חופשת הלידה עד לפרק זמן של 12 חודשים מהלידה, בתנאי שעבדה עד לתחילת חופשת הלידה 12 חודשים לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. במקרים אלו, פקיד ההשמה בלשכת התעסוקה מציע לדורשת עבודה בחל"ת את אותה עבודה שביצעה עקב יציאתה לחופשת הלידה. אם המשרה איננה פנויה ולא נמצאה לה עבודה אחרת, יינתן לה אישור אבטלה. פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי רשאי להפנות את העובדת בחל"ת למעסיק האחרון לבדיקת אפשרותה לחזרה לעבודה. אם המעסיק השיב שהעובדת רשאית לחזור לעבודה- תביעתה לדמי אבטלה תדחה כיוון שאיננה מובטלת ויכולה לחזור לעבודה. אם המעסיק השיב שאינה יכולה לחזור לעבודה, בציון הסיבה, או שקבע שיכולה לחזור במועד מאוחר יותר, העובדת תהיה זכאית לדמי אבטלה החל ממועד התייצבותה בלשכת התעסוקה ועד למועד שבו המעסיק יקבל אותה חזרה לעבודה, ובתנאי שמתקיימים שאר תנאי הזכאות.
ד"ר דוד סער, עו"ד

