ועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי מכריעות בגורלו של הנכה לשבט או לחסד. במקרים בהם מדובר בתאונת דרכים קביעת הנכות מטעם המוסד לביטוח לאומי תהא תקפה גם לצורך הדיון במסגרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. היות ועל הכף מונחת זכותו הסוציאלית של הנכה, מחויבות הועדות הרפואיות לנמק החלטתן, וזאת בכדי לאפשר ביקורת שיפוטית עליהן.
ועדה רפואית
להערכת סיכויי תביעתך:
ועדות רפואיות חורצות את גורלנו במקרים רבים: כך בנכויות של ביטוח לאומי, נכות כללית, נכות נפגעי עבודה, שירותים מיוחדים, ילד נכה, ניידות ועוד. כך גם בנכויות של עובדי שירות הבטחון שהינן נפרדות והקובעות את הנכות לפי חוק הנכים וכן ועדות רפואיות של קרנות פנסיה ועובדי מדינה. המשותף לכולן, שהן אלו שתיקבענה את זכויותינו במידה וניאלץ לעמוד מולן.
כוחן של ועדות אלו הוא רב מאד וניתן לומר שאף כשמדובר בועדת ערר כוחן אף עולה על כוחם של שופטי בית המשפט או בית הדין לעבודה, שכן על החלטותיהם ניתן לערער בשאלה משפטית בלבד ולא רפואית.
התחושה היא שרבים מתאכזבים מהחלטות הועדות הרפואיות וסבורים כי נעשה עימם עוול. נראה כי אלה ההולכים עם תחושה זו אין להם אלא להלין על עצמם, שכן ברור לגמרי שכמו שאדם לא יעיז להופיע בגפו בבית משפט בעניין חשוב מאד עבורו, כך גם אין להופיע בפני ועדה רפואית כלשהיא ללא ייצוג.
המופיע בפני ועדה רפואית יווכח כי הזמן שיעמוד לרשותו לטעון טענותיו לא יעלה על דקות ספורות. במצב כזה יש לנצל את הזמן הקצר לטיעונים מיוחדים ומנצחים. טיעונים כאלה לרוב מושגים לאחר לימוד יסודי מאד ומעמיק את מצבו הרפואי של החולה ואי אפשר בלי ידיעת החוק והתקנות על בוריין ואת המשמעויות הנובעות מהן.
עורכי הדין המתמחים בהופעות בוועדות ואשר צברו נסיון רב בכך, יודעים בדיוק מה חשוב שהוועדה תשמע ומה לא. הייתי ממליץ לכל אחד ללא יוצא מן הכלל לא להופיע לוועדה רפואית ללא ייצוג עורך דין שזו התמחותו. הנזק שעלול להיגרם מהופעה כושלת, עלול להיות במקרים רבים בלתי הפיך. כל כך הרבה גורמים הם שמשפיעים על החלטות הוועדה שאין להקל ראש בכך. קרוב לוודאי שרבים יכלו לשפר את מצבם אם רק היו יודעים להיעזר במומחים המתאימים.
ולבסוף, אין לוותר בשום פנים ואופן על הופעה משותפת של עורך הדין והלקוח בפני הוועדה.
ד"ר דוד סער, עו"ד
מאמרים נוספים בנושא:
ניגוד עניינים במינוי מומחים רפואיים מטעם בית הדין, האמנם?
בפסק דין טרי וחם מהעת האחרונה (14.2.11) של בית הדין הארצי לעבודה, נדונה סוגיה מעניינת באשר לשאלה האם יש להימנע ממינויים של מומחים רפואיים המשמשים בו בעת גם כפוסקים בוועדות רפואיות הפועלות מכוח חוק הביטוח הלאומי?
קביעת דרגת נכות של נפגע על ידי וועדה רפואית
דרגת נכות של נפגע נקבעת על ידי וועדה רפואית, בהרכב של פוסק אחד, שתחום התמחותו הרפואית תואם את אופי הפגיעה.
זכותו של מבוטח בביטוח לאומי להיות מיוצג ע"י עו"ד בוועדה רפואית בעת ביצוע בדיקה גופנית
בערעור אשר הוגש לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב דן בית הדין האם בדין נתבקש ב"כ המערער, שהתלווה אליו לבדיקת יועץ רפואי בוועדה לעררים, לצאת מן החדר בעת הבדיקה.
החלטות ועדות ערר של הביטוח הלאומי – האם סוף פסוק?
לוועדות ערר של המוסד לביטוח לאומי מגיעים אלה אשר לא שבעו נחת מהחלטת הוועדה הראשונה. אין הבדל כאן בין אלה אשר הוכרו כנפגעי עבודה או אלה אשר מבקשים הכרה בנכות כללית. אלה כמו אלה מערערים לועדת ערר כאמור.
ועדת הערר מתכנסת לרוב בהרכב של שלושה רופאים כאשר לפחות אחד צריך שיהיה מומחה בתחום פגימתו של העורר. ועדת הערר פוסקת את פסקה ולכאורה יש לנו סוף פסוק. והיה והחלטת ועדת הערר שוב לא השביעה את רצונו של העורר, חש זה כי הגיע למבוי סתום ולרוב אין הוא יודע כיצד לנהוג שכן אינו מצוי באפשרויות הנוספות העומדות לפניו לשינוי רוע הגזירה.
ובכן, החלטת ועדת הערר היא אכן סוף פסוק בכל הקשור לקביעות הרפואיות גרידא שקבעה. מאידך, אין הדבר סוף פסוק אם נמצאו פגמים משפטיים בהתנהלות הועדה או בהחלטותיה.
כיצד תשיג את המקסימום בוועדה רפואית?
על הטקטיקה הרצויה בהופעה בפני ועדה רפואית ניתן לכתוב רבות. ידוע הוא כי ועדה רפואית בביטוח לאומי או של קרן פנסיה או של ניידות קובעת לשבט או לחסד את זכויותיו של החולה. אין להתעלם מן העובדה כי בוועדות יושבים אנשים בשר ודם הנבדלים אחד מהשני בהתנהגותם כלפי הנבדק. יש נחמדים יותר ומסבירי פנים ויש חמורי סבר וקשוחים, אלה וגם אלה, עלולים להטעות, שכן לא ניתן לצפות את החלטותיהם ביחס לאחוזי הנכות שיפסקו ואין לטעות בחיוכים או במילות נימוס שימטירו עליכם החולים.
האם חלה חובה על ועדות ערר רפואיות להתייחס למסמכים רפואיים חיצוניים ולהחלטות אחרות בעניינו של המבוטח?
לא פעם נתקלים אנו במשרדנו בלקוחות אשר ועדות ערר רפואיות, כגון קרנות פנסיה למיניהן וועדות ערר של הביטוח הלאומי וועדות משרד הבטחון, נתנו החלטותיהן וחרצו את גורל ערעורם בנימוקים כאלו ואחרים, וזאת תוך התעלמות מוחלטת ממסמכים רפואיים חיצוניים לרבות חוות דעת רפואיות וקביעות של ועדות אחרות. בעניין זה אמר ביה"ד הארצי את דברו כדבעי.
במה דברים אמורים?
בתאריך 22.01.2009 ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה בערעורו של אברהם פירו נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ, בו הוחזר עניינו של המערער לועדת הערר, ונקבע כי ועדת הערר חייבת לעיין בכל המסמכים הרלוונטיים, לרבות חוות דעת שהמערער המציא וכן חלה עליה החובה להתייחס להחלטות המוסד לביטוח לאומי.
כיצד נקבעים אחוזי הנכות בביטוח לאומי?
מסלול קביעת אחוזי נכות להם זכאי הנכה עובר דרך ועדות רפואיות.
הועדות בוחנות את מכלול הפגימות בהן לוקה הנכה, את דרגת חומרתן, את התיעוד הרפואי המתאר אותן ואת הטיפולים להם נזקק הנכה, ועל סמך כל זאת והבדיקה הקלינית הנערכת לנכה על ידי הועדה הרפואית, נקבע אחוז נכותו של הנכה.
חישוב אחוזי הנכות
בחישוב אחוזי הנכות קבע המחוקק בתקנות, כיצד אלו יחושבו.
בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984 נקבע בסעיף 3:
לאיזו וועדה רפואית יוחזר עניינו של מבוטח לאחר ערעור לבית הדין לעבודה, האם לאותו הרכב הדן בעניין קודם
בסוגיה זו דן בית הדין הארצי, בעב"ל 231/09 ד"ר אריה קופפרברג נגד המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן בתאריך 21/10/09.
במקרה הנדון, דובר במבוטח, אשר נפגע בתאונת עבודה, אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי. המבוטח נבדק על ידי וועדה רפואית מדרג ראשון, אשר קבעה לו 25% נכות צמיתה. על החלטת הוועדה מדרג ראשון הוגש ערר על ידי המוסד לביטוח לאומי, וועדה רפואית לעררים, קבעה כי לא נותרה לו כל נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. המבוטח הגיש ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לבית הדין האזורי, בטענה כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, שכן זו לא פירטה אלו מסמכים רפואיים עמדו בפניה ולא התייחסה לשתי בדיקות אשר העביר לעיונה. בית הדין האזורי קיבל את הערעור וקבע כי יש להחזיר את העניין לאותה הוועדה, באותו הרכב והיא תעיין בחומר הרפואי ותפרט את המסמכים שעמדו בפניה ותבחן את מסקנתה בשנית.
