עובדות המקרה
התובע הפריש כספים לקרן פנסיה בשנים 1973 - 1998. בבואו למשוך את הכספים שנצברו לזכותו מהקרן - התברר לו כי הכספים הועברו לגרושתו ללא ידיעתו. מכאן התביעה.
התובע התגרש, הגירושים נכנסו לתוקף ביום 1.3.98.
ביום 8.3.97 נכלא התובע בבית סוהר בגין עבירות אלימות נגד אשתו באותה תקופה.
ביום 3.10.04 שוחרר התובע ממאסר, פנה למבטחים וביקש לקבל לידיו את כל כספי הפנסיה שנצברו לזכותו.
קרן הפנסיה הודיעה לו כי הכספים נפדו והועברו לחשבון הבנק של אשתו. קרן הפנסיה צרפה אימות חתימה על ידי חתימת מנהל הכלא.
מבטחים התרשלה בכך שהעבירה את הכספים שנצברו לזכותו לחשבון בנק שאינו על שמו, בכך שלא אימתה את נכונות הפרטים בטופס, לא דאגה לזיהוי התובע, לאימות חתימתו ובכך שלא נהגה בזהירות סבירה בכל הנוגע לכספים שנצברו לזכותו. מעבר לכך, מי שאמור לאמת את החתימה על התצהיר הוא עו"ד או מורשה חתימה של הבנק אליו מועברים הכספים ולא מנהל כלא.
לאחר שהתברר למבטחים שהחשבון אליו הועברו הכספים הוא חשבון הבנק של אשתו, הגישה מבטחים בחודש 8/06 ובהסכמת התובע, הודעת צד ג' נגד האשה ודרשה לחייבה להחזיר את כל הכספים שהועברו לחשבון הבנק שלה ולחלופין לחייבה לשפות את מבטחים בכל סכום שייפסק לחובתה.
מעבר לכך טענה האישה כי יש לדחות את הודעת צד ג' על הסף מחמת התיישנות שכן ההודעה הוגשה כמעט 8 שנים לאחר שנולדה עילת התביעה נגדה.
קרן הפנסיה טענה כי לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בתביעה. בית המשפט קבע, הואיל והתביעה מבוססת בין היתר על עילה חוזית ומשלטענת התובע זכאי הוא לפיצוי כספי בגין הפרת החוזה עמו, הרי שלבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעה.
בית המשפט שוכנע כי אשתו זייפה את חתימתו של התובע ומשכה, ללא ידיעתו, את הכספים שהיו מופקדים על שמו .
לטענת קרן הפנסיה, בתקופה הרלוונטית לתביעה, היה על מבוטח שביקש למשוך את הכספים שנצברו לזכותו בקרן הפנסיה להתייצב באופן אישי במשרדי הקרן או לחתום על טופס הבקשה בפני עורך דין, לא ברור כיצד נמסרו הטפסים.
סוף דבר - התביעה התקבלה.
עב 9428/05 פינגל נוריאל נ' מבטחים-מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים
ד"ר דוד סער, עו"ד

