התנאים להכרה בטינטון כתאונת עבודה

בית הדין לעבודה קיבל תביעה של עובד להכרה בטינטון (רעש תמידי באוזניים עקב חשיפה לרעש) כפגיעה בעבודה (בל 002617/08 אילן מנטל נ' המוסד לביטוח לאומי). בית הדין ביסס את קביעתו, בין היתר, על עמידתו של התובע בתנאי סעיף 84א(ב)(3) לחוק, הקובע כי: "הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבת פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".
בית הדין קבע, כי אין די בכך שהמבוטח יציג אסמכתאות לכך שפנה לטיפול רפואי והתלונן על קיומו של טינטון, כדי  להקים חזקה שהדבר נובע מתפקודו. הפניות החוזרות והנשנות המוזכרות בסעיף 84א(ב)(3) הנ"ל, יענו על דרישת הסעיף כל אימת שייכלל בהן אזכור של פגיעה בתפקוד.

במקרה הנדון, קבע בית הדין כי התובע הניח תשתית מספקת לקביעה לפיה קיים בעניינו תיעוד רפואי חוזר ונשנה בגין הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון המתועד במסמכים הרפואיים. בית הדין התרשם כי לא מדובר בתלונות סתמיות של התובע על טינטון, אלא שהוא ציין בפני הרופאים את עיקר תלונותיו הן ביחס לליקוי השמיעה ממנו סובל והן ביחס לטינטון ואף טופל הוא בתרופה לבקשתו, על אף שהוסבר לו כי לא קיימת תרופה לאותה תופעה של טינטון.

בסופו של דבר, כאמור, נתקבלה תביעתו של העובד במובן זה שנקבע שיש להכיר גם בטינטון ממנו סובל התובע כנובע מחשיפתו לרעש במהלך עבודתו.

ד"ר דוד סער, עו"ד