התיישנות תביעת דמי חופשה של עובד שכיר

בעע (ארצי) 324/05 ריבה אצ'לדייב נ' עמישב שרותים בע"מ (פורסם בנבו) נקבע כי  ניתן להגיש את התביעה בגין ימי חופשה עד שלוש שנים מיום סיום יחסי העבודה – מניין הימים מתחיל מיום סיום יחסי העבודה. כמפורט להלן:

"אנו מקבלים את הערעור בעניין זה, באשר על עילת התביעה לא חלה התיישנות. סעיף 31 לחוק חופשה שנתית קובע: "תקופת ההתיישנות לכל תביעה על פי חוק זה, בין אזרחית בין פלילית, היא שלוש שנים". העילה לפדיון חופשה נוצרה עם סיום יחסי עובד-מעסיק"

בע"ע (ארצי) 547/06 משה כהן נ. ויליאם אנויה, נקבע כי תקופת הצבירה הנה ימי החופשה שנצברו באותה שנת עבודה בה הסתיימו יחסי העבודה, וכן בשלוש השנים שקדמו להם. כמפורט להלן:

"לעניין  האפשרות לצבירת ימי חופשה. לפי העולה מהוראתו של סעיף 7, ניתן לצבור חופשה  לכל היותר בגין שלוש שנים. לפיכך, ובהתאם להוראת סעיף 7 לחוק, בעת שנסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, נצברו לזכות המשיב לכל  היותר ימי חופשה שהיה זכאי לקבל בשלוש השנים המלאות האחרונות להעסקתו בצירוף הימים שנצברו לזכותו בשנת העבודה השוטפת."