התיישנות הליכי גבייה מול המוסד לביטוח לאומי

בפסק דין שניתן לאחרונה, [ב"ל 3142-09, חג'ג' נ' המוסד לביטוח לאומי] קבע בית הדין האזורי לעבודה בנצרת שנישום יכול להתגונן בטענה שחוב לביטוח לאומי התיישן כנגד הליכי גבייה שמפעיל נגדו המוסד לביטוח לאומי מכוח פקודת המסים.

לתובעת היה חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח לאומי בשנים 2000 - 2002. התובעת טענה כי חלה התיישנות על גביית דמי הביטוח הלאומי, בעוד שהביטוח הלאומי טען כי חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי ביטוח.

הדין בעבר היה שבכל הנוגע ליחסים שבין הביטוח הלאומי למבוטחים חל המשפט הפומבי, ומאחר והחוב לביטוח לאומי הינו למעשה מס הנגבה באמצעות פקודת המסים (גבייה), לכן חוק ההתיישנות אינו חל על תביעות של המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי ביטוח, ודיני ויתור על חוב ומחילת חוב אינם חלים.

בפסק הדין נשוא מאמר זה, שונתה ההלכה, על סמך פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, שם נפסק שלחייב עומדת הזכות להעלות טענת התיישנות כנגד חוב מנהלי המשולם על פי פקודת המסים ,שנוצר לו כלפיי רשות מקומית. הנימוקים לכך הם שהרציונלים העומדים ביסוד טענת ההתיישנות, כוחם יפה גם כאשר מדובר בחוב הנתבע בהליך גבייה מינהלי – האזרח מתקשה בשמירת ראיותיו, זקוק לוודאות תקציבית ואין מקום להשאירו חשוף בפני תביעה ללא מגבלת זמן.

בית הדין קבע כי אין הבדל בין הביטוח הלאומי ובין רשות מנהלית אחרת לעניין זה, וזאת מהסיבה שמהות תשלום המס נועדה לרשות המקבלת אותו לפעול לטובת האזרחים המחויבים בתשלומו. לכן, אין זה משנה אם הרשות היא רשות מקומית או המוסד לביטוח לאומי

בית הדין הוסיף וקבע  שהמוסד לביטוח לאומי מנוע מלתבוע חוב בגין דמי ביטוח לתקופה העולה על שבע השנים הקבועות בחוק ההתיישנות, וזאת לאור הלכת בית המשפט העליון, שגם על הליך גבייה מנהלי כזה חלה עליו התיישנות.

המוסד לביטוח לאומי נדרש להשיב את הכספים שגבה ביתר, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין.

ד"ר דוד סער, עו"ד