סעיף 63 לפקודת הנזיקין, קובע כדלקמן:
"63. (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק — למעט פקודה זו — והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק;
אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.
(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני".
הסעיף קובע חמישה פוזיטיביים ואחד נגטיבי.
חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק; המזיק הפר את החובה המוטלת עליו; ההפרה גרמה לניזוק נזק; הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו התכוון החיקוק.
יסוד נגטיבי- שהחיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין.
התנאי - החיקוק נועד לטובתו או להגנתו של הניזוק, נדון רבות בפסיקת בית המשפט העליון ונקבע כי הבדיקה שיש לבחון הינה האם החיקוק נועד להגן על יחיד או קבוצת יחידים בניגוד לחיקוק שנועד להגן על אינטרסים של המדינה או ממשלה או של מרקם חיים במדינה ואורחות חיי אומה.
למשל נקבע כי תקנות המתייחסות לבטיחות בעבודה הינן כאלו המגנות על יחיד או קבוצת יחידים. לעומת זאת, האיסור הפלילי בדבר בגידה נועד להגן על המדינה או החובה להצביע בבחירות נועדה להגן על אינטרסים מסגרות דמוקרטיות ולא של היחיד.
התנאי – הנזק שנגרם הוא מסוג הנזק שאליו התכוון החיקוק. פורש אף הוא בפסיקה ונקבע כי עיניינו של התנאי הינו שלילת התביעה מאדם שעקב הפרת החובה החקוקה סבל נזק שלא לשמו הוחקה החובה. כלומר יש לבחון את מטרת החקיקה ואת מטרת החיקוק הספציפי– למשל תקנות הבטיחות לעבודה בגובה נועדו למנוע נזק כתוצאה של נפילה מגובה.
ראה- ע"א 610/02 מפעל הפיס נ' לוטונט (פורסם בנבו)
בע"א 7310/01 סולל בונה נ' תנעמי (פורסם בנבו).
ד"ר דוד סער, עו"ד

