המעסיק מנע מהעובד לשבת וחויב בפיצוי

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל תביעתו של עובד כנגד מעסיקו, מועדון כושר, בפסק דין בעניין יעקב זואילי נגד דיזינגוף קלאב בע"מ, לקבלת פיצויים לדוגמה מכוח חוק הזכות לעבודה בישיבה, תשס"ז-2007.

במקרה הנדון, דובר בעובד שהועסק כפקיד קבלה במכון כושר. העובד קיבל מכתב אזהרה בו פורטו תלונות שונות באשר לתפקודו, ובסיומו נרשמה אזהרה לפיה במידה והתנהגותו לא תשתפר בחודש הקרוב, יפוטר מעבודתו. במועד קבלת מכתב האזהרה נתן לו המעסיק מכתב נוסף שכותרתו "התפטרות" בו הודיע העובד על התפטרותו מהחברה ודרש ממנו לחתום על מסמך זה. העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בטענה כי במסגרת עבודתו כפקיד קבלה, נדרש הוא רוב הזמן לקבל את פני באי המכון בעמידה. העובד פנה מס' פעמים למעסיקו, אך נענה בזלזול. לאור זאת הגיש תביעה לקבלת 200,000 ₪ פיצויים לדוגמה מכוח החוק. לטענת המעסיק, עבודת פקיד הקבלה היא עבודה שיש לבצע בעמידה, הואיל ועליו להתנייד בין כמה עמדות בדלפק שאורכו 6 מטר.

בית הדין לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי המבחן לבדיקת השאלה אם ביצועה הרגיל של העבודה אינו מאפשר ישיבה הוא מבחן אובייקטיבי, הבוחן את אופי עבודתו של העובד הספציפי. קביעה זו אינה בידיו של המעסיק ויש לבחון את מהות העבודה ואת התנהלות העובד במהלך יום העבודה. במקרה דנן, בחן בית הדין את חומר הראיות ומסכת העדויות וקבע כי מרבית הפעולות שנדרשו מהעובד מבוצעות בעמדה אחת קבועה ליד דלפק הקבלה ברוב שעות היום ועבודתו אינה מחייבת  תנועה מתמדת ממקום למקום, כטענת המעסיק.

לאור זאת, קבע בית הדין כי המעסיק הפר את הוראות החוק משלא העמיד לרשותו של העובד כיסא המאפשר לו לבצע את עבודתו בישיבה.

במקרה הנדון, קבע בית הדין כי מאחר שההפרה בוצעה זמן קצר לאחר כניסתו של החוק לתוקפו, לפיכך אין מקום למצות עם המעסיק את מלוא חומרת הדין ולאור זאת פסק בית הדין פיצוי לדוגמה בסך של 100,000 ₪ לטובת העובד, ובנוסף חייב את המעסיק לשלם לעובד הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ + מע"מ.

ד"ר דוד סער, עו"ד