1.5.2011
מאמר זה יעסוק בהכרה של משרד הבטחון בלוחם מג"ב לשעבר, אשר במשך שנים סובל ממחלת סכיזופרניה פרנואידית שהתפרצה אצלו בתקופת השירות הצבאי (עא (י-ם) 6189/05).
הכרה בנפגע כנכה
להערכת סיכויי תביעתך:
חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט- 1959 [נוסח משולב], מגדיר את המונח "נכות" כאיבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה ממחלה, או החמרת מחלה או חבלה.
החוק דן בשלושה גורמי נכות נפרדים שהם חבלה, מחלה או החמרת מחלה.
חלק עיקרי בהגדרת הנכות, הינו הדרישה לקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי. על החייל הנפגע להוכיח כי הוא איבד את כושרו או שפחת כושרו מלפעול פעולה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, כתוצאה ממחלה, החמרת מחלה או חבלה אשר אירעו לו בתקופת שירותו ועקב שירותו הצבאי.
קצין התגמולים אליו התובע מגיש תביעתו להכרה כנכה, הוא המוסמך להכיר באדם כנכה בהתאם להגדרות החוק, והועדה הרפואית היא זו אשר מוסמכת לקבוע את דרגת נכותו של הנכה.
כלומר, הכרתו של נפגע כנכה על פי חוק הנכים, היא השער לכניסתו למסלול בו תקבע נכותו על ידי ועדה רפואית, שעניינה הכרה על ידי קצין התגמולים בקשר סיבתי שבין המחלה, החמרת המחלה או החבלה לבין השירות הצבאי. רק לאחר מכן קובעת הועדה הרפואית את דרגת נכותו של התובע, בהסתמכה על תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת-נכות), תש"ל – 1969, המונות רשימה של פגימות ובצידן אחוזי הנכות הקבועים לכל פגימה ופגימה.
הגדרת המונח "נכות" כמשמעותו בחוק הנכים הינה מורכבת ומסובכת, וכוללת בתוכה הגדרות ומונחים אשר עוררו מחלוקת רבה בפסיקה. על כן, רצוי מאוד להיעזר בעורך דין מקצועי ובעל ניסיון בייצוג מול קצין התגמולים ובפני וועדות רפואיות של משרד הביטחון.
משרדנו בעל ניסיון רב בטיפול בתביעות מול משרד הביטחון. עורכי הדין במשרדנו מלווים את הלקוח החל ממילוי התביעה להכרה כנכה, ייצוג בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון, ערעורים על החלטות קצין תגמולים וערעורים לבית משפט המחוזי על החלטות ועדת ערעורים.
במידה והנך מעוניין, תוכל לפנות עוד היום למשרדנו ונדאג לתאם לך פגישת ייעוץ!
מאמרים נוספים בנושא:
פציעה של חייל בחופשה
22.6.2011
מהו הדין לעניין חייל, בשירות סדיר ובשירות קבע, אשר נפצע במהלך חופשה?
בחוות דעת זו אסקור את הדין החל על חייל, בשירות סדיר ובשירות קבע, אשר נפצע בעת ששהה בחופשה.
אבחן האם יש משמעות למעמדו של החייל, כחייל בשירות סדיר או בצבא קבע, ובאילו נסיבות החייל יהא מבוטח.
לצורך כך אבחן את החקיקה והפסיקה הרלוונטיים.
משרד הביטחון הכיר בחייל כלוקה בהלם קרב חרף העדר מסמכים מתקופת השירות
חייל שחווה את מראות מלחמת לבנון הראשונה, כשמפקדו התאבד לנגד עיניו, וכשחבריו נורו מאש כוחותינו, מתדרדר נפשית. אך ורק בחלוף עשור הוא מאושפז ומאובחן כסכיזופרן. הוא מגיש תביעה לקצין התגמולים בטענה שמחלת הסכיזופרניה אצלו, כמו גם הלם הקרב, נגרמו כתוצאה משירותו הצבאי. קצין התגמולים גורס כי הוא אינו לוקה ב PTSD, וכי יש לזקוף אך ורק כ – 25% מסך מחלת הסכיזופרניה שלו, על חשבון השירות. מהו הדין? שאלה קשה זו נדונה בעא (ת"א) 2112/09 יהב אלון נ' קצין התגמולים מדינת ישראל, משרד הביטחון (ניתן ביום: 13.3.11).
נכות מוסבת, מה היא?
על פי תקנה 9 (א) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), תש"ל- 1969, (תיקון: תשנ"ח), נכות מוסבת מוגדרת כפגימה " הנובעת באופן בלתי-אמצעי מהפגימה המוכרת של הנכה במשרד הביטחון, אף אם איננה נובעת באופן בלתי-אמצעי מחבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות ". מדובר במקרים בהם נגרמה לנכה מסוים נכות נוספת בעקבות נכות מוכרת. למשל חייל נכה המוכר עקב צפצופים חזקים באוזניו אשר כתוצאה מהם לקה בנפשו.
פגיעת חייל בעת משחק בזמנו הפרטי לא תוכר כנכות עקב השירות הצבאי
פגיעה של חייל בעת משחק קט רגל, בזמנו הפנוי, על אף שהיווה הכנה לבוחן "בר אור", העתיד להתבצע ביחידה בה שירת, לא תוכר כנכות עקב השירות הצבאי, כנדרש בסעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט – 1959 [נוסח משולב]. כך קבע בית משפט עליון ברשות ערעור אופיר נחמני נגד קצין התגמולים.
במקרה הנדון, דובר בחייל בשירות קבע, אשר לקח חלק במשחק קט רגל, שהתקיים באולם ספורט פרטי, בשעות הערב ובמהלכו פרק את ברך שמאל ונזקק לטיפול רפואי. החייל הגיש תביעה לקצין התגמולים על מנת שיכיר בנכותו כפגיעה עקב שרותו הצבאי ונדחה בנימוק שלא מתקיים קשר סיבתי בין החבלה בברך לשירות הצבאי וזו לא אירעה "עקב השירות" כפי הנדרש בחוק.
בית משפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעם החייל בטענה כי אין עסקינן בשאלה משפטית עקרונית, בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים ברם הוסיף, לגופו של עניין, כי אומנם ניתן להכיר בקשר בין פגיעה לבין השירות הצבאי, גם כאשר זו התרחשה מחוץ לשעות הפעילות בצבא, כגון בזמן חופשה, אך זאת, רק בתנאי שהפגיעה התרחשה כתוצאה ממעשה שנועד לקדם את האינטרס של צה"ל או שהפעולה הספציפית נתבקשה מהחייל במפורש או במשתמע, מה שאין כן במקרה הנדון.
כאן השתתפות החייל במשחק, לא קידמה או נועדה לקדם אינטרס כלשהו של צה"ל וגם באם ישנה תועלת עקיפה לצבא משיפור הכושר הגופני של החייל והדבר היה תורם לשיפור תוצאות הבוחן עדיין אין בכך די בכדי להכיר בקשר הסיבתי ובייחוד כאשר המבקש יכול היה להתאמן בתחומי הבסיס ובשעות הפעילות של היחידה. זאת ועוד, לא ניתנה כל פקודה צבאית בעניין זה ותמיכת מפקד היחידה בשיפור הכושר הגופני של החייל, אינה יכולה להיחשב כפקודה או המלצה בדבר חובה ספציפית, להתאמן דווקא בדרך בה בחר החייל.
ד"ר דוד סער, עו"ד
