הכרה במחלת ריאות כמחלת מקצוע

אנשים רבים עובדים בסביבת עבודה שבה הם חשופים לחומרים באופן ממושך, אשר ברבות הימים בעקבות חשיפה זו לוקים הם במחלת ריאות.

מה יהיה דינם של אנשים אלה, האם המוסד לביטוח לאומי יכיר באותו העובד כנפגע עבודה?

אחד המקרים הגיע לדיון בפני כבוד השופטת ורדה סאמט מבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שם דובר על אדם שעבד בבינוי מטוסים.
במהלך עבודתו נחשף העובד לחומרים מסוכנים וגזים רעילים כגון מסיר צבע, טוליאון טינר, אמוניאק, אציטון ועוד.
ברבות הזמן ולאור החומרים להם נחשף העובד בשנות עבודתו, התפתחה אצלו מחלת ריאות.
המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בעובד כנפגע עבודה ולעובד לא היה מנוס מהגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה להכרה בו כנפגע עבודה.

כבוד השופטת שדנה בתיק, קבעה כי העובד נחשף לשורה של חומרים מסוכנים וגזים רעילים בעבודתו, וביניהם ניקל סיליקה וכרומיום וכי ישנו קשר סיבתי בין חשיפתו של העובד לחומרים המסוכנים לבין המחלה בו הוא לוקה ועל כן יש להכיר במחלת הריאות בה לקה כמחלת מקצוע.

חשוב להבהיר כי למרות פסיקה זו שהכירה במחלת הריאות כמחלת מקצוע, יש להדגיש כי ישנם פסקי דין רבים בתחום זה, שלא בכולם הכירו השופטים במחלת ריאות כפגיעה בעבודה, ויש לבחון כל מקרה לגופו של ענין.

ד"ר דוד סער, עו"ד