היקף אחריות מחזיק ומפעיל חנות להלבשת תחתונה,שלא נוקט באמצעים סבירים בשמירה על צנעת הפרט של לקוחותיו

כבוד השופט עדן מבית המשפט השלום באילת ( בפסק הדין שנתן ביום 30.11.09 בעניין  א' 001092/08  מור כהן  נ'  1. ש.ש.א. אופנה בע"מ, 2. מול הים תחזוקה 2004 בע"מ ), קבע כי :

" למחזיק ומפעיל חנות קמה חובת זהירות מושגית ביחס ללקוחות החנות, וחובת זהירות מושגית זו משתרעת לא רק על פני נזקים שענינם נזקי רכוש או גוף כתוצאה מאירוע במסגרתו נגרמת פגיעה פיסית לגוף או לרכוש, אלא גם לכל נזק אשר יכול וייגרם כתוצאה מפעולות המבוצעות בחנות באופן סביר, ונזק שיכול וייגרם כתוצאה מאי נקיטת פעולות סבירות לשמירה על צנעת הפרט, באות בכלל זה".

פסק דין זה עוסק באישה שהלכה, בתקופת החגים בחודש ספטמבר 2007 עם גיסתה לקניון באילת כדי לקנות חזיות. היא נכנסה לתא ההלבשה, התפשטה והחלה למדוד חזיות, בעוד גיסתה ממתינה על ספה הממוקמת בחדר ההלבשה. אלא שכעבור כחצי שעה, דפק גבר על חלון תא ההלבשה והודיע לה: "כולם רואים אותך עירומה". רק בדיעבד, התברר כי המראה היא זכוכית חד-כיוונית וכי היא "חשפה לחלוטין את פלג גופה העליון בקניון". האישה המושפלת תבעה את הנהלת הקניון והחנות ותפוצה על עגמת הנפש.

האישה טענה בתביעתה כי נגרמו לה עוגמת נפש, השפלה, צער ובושה, לאחר שהתברר לה כי חשפה לחלוטין את פלג גופה העליון והעירום בפני עוברים ושבים, ועמדה ערומה קבל עם ועדה. היא תבעה את החנות והנהלת הקניון בסכום של 50 אלף שקלים.
עוד היא טענה, כי היא עברה חוויה קשה, וכי בימים בסמוך לאירוע ולאחר מכן הרבתה לבכות והיתה מסוגרת בעצמה, התביישה לצאת מביתה והתקשתה להשתחרר מהמחשבה שצפו בה עוברים ושבים.

מנגד, בעלת החנות הנתבעת והנהלת קניון טענו כי מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית וכי המקום המדובר היה תחום בוילון אשר הודבק בסרט ועליו נתלה שלט "תא לא שמיש" על מנת למנוע כניסה אליו. עוד טענו  שאילו היתה המודדת מסתכלת סביבה, היתה מבחינה כי אנשים נועצים בה מבטים, כטענתה, ואין לה אלא להלין על עצמה.

השופט קיבל את גרסת האישה והדגיש כי מאחר ומדובר בחנות להלבשה תחתונה חובת הזהירות מוטלת על בעל חנות מסוג זה, ואשר משמעותה שמירה על פרטיות וצנעת לקוחות החנות - הינה חובה מוגברת, ופסק :

" גם מעדותה של התובעת בבית המשפט ניכר כי אכן היה מדובר באירוע אשר הותיר בה חותם, והיה מבחינתה אירוע טראומטי וקשה"...לא התרשמתי מהגזמה או הפרזה בדבריה, ואני נותן אמון בדבריה גם בענין זה".

השופט פסק כי הנתבעות ישלמו לאישה פיצוי של 25 אלף שקלים בצירוף 5,000 שקלים עבור הוצאות משפט.

ד"ר דוד סער, עו"ד