להערכת סיכויי תביעתך:
דירתה של התובעת הייתה מבוטחת, באמצעות סוכני ביטוח, בחברת ביטוח במשך 5 שנים. בשל אי תשלום הפרמיה, ולמרות התראות מאת חברת הביטוח, ביטלה חברת הביטוח את הפוליסה. לביטול קדמו שני מכתבי התראה ששוגרו אל התובעת. דירתה של התובעת נפרצה ונגנבו ממנה תכשיטים, אשר היו מבוטחים טרם ביטול הפוליסה בחברת הביטוח. כשפנתה התובעת אל חברת הביטוח על מנת לקבל את תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה, הסתבר כי הפוליסה בוטלה קודם לגניבה, ולכן לא פוצתה התובעת.
התובעת תבעה את סוכני הביטוח בטענה כי התרשלו כלפיה בכך שלא הודיעו על התראות הביטול לגבי הפוליסה, ועל כן עליהם לפצותה בגין נזקי הגניבה.
התובעת הודתה בבית המשפט כי על אף ההתראות אשר נשלחו אליה ע"י סוכני הביטוח בדבר קבלת פרטי אמצעי התשלום לחידוש הפוליסה, היא לא דאגה להסדיר את תשלום הפרמיה, טרם ביטול הפוליסה. סעיף 15(א) לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981 יוצר הסדר קוגנטי בעניין ביטול הפוליסה בשל אי תשלום הפרמיה. התובעת קיבלה את מכתב ההתראה הראשון, את מכתב ההתראה השני ואת מכתב התראת הביטול בדואר רשום לכתובתה. בית המשפט קבע כי בנסיבות אלה, ומכח סעיף 75 ג' (2) לפקודת הראיות – קמה לטובת חברת הביטוח הנתבעת חזקה כי הודעת הדואר הרשום הגיע אל התובעת במועד שבו היה המכתב הרגיל אמור להגיע. הנטל להפריך חזקה זו היה מוטל על שכם התובעת והיא לא הרימה אותו.
בית המשפט קבע כי חוק חוזה ביטוח הוא חוק צרכני שנועד להגן על החלש, אולם כאשר חברת הביטוח שלחה את ההתראות במועד וכנדרש, והמבוטח בכל זאת לא הסדיר את תשלום הפרמיה בתקופות הארכה שניתנו לו- קמה זכותה של חברת הביטוח לבטל את הפוליסה. בית המשפט קבע כי המבוטח אמנם הוא הצד החלש בחוזה הביטוח, אך אין בכך כדי לפטור אותו מהתחייבויותיו על פי אותו חוזה, ובהן לשלם את הפרמיה. התובעת לא הסדירה את התשלום במשך כמחצית השנה לאחר עריכת הפוליסה, והתעלמה לחלוטין מפניות והתראות שקיבלה מסוכני הביטוח וחברת הביטוח. בנסיבות אלה, בוטלה הפוליסה כדין, לפני אירוע הביטוח הנטען, ויש לדחות את התביעה לתגמולי ביטוח.
ד"ר דוד סער, עו"ד
