להערכת סיכויי תביעתך:
16.7.11
האם הגישה תביעת מזונות של אישה וילדים לביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה לאחר שלדבריה, נאלצה לעזוב את הבית ולשכור דירה לה ולילדיה עקב בעיות אלימות מצד האב.
האב טען כי אינו חייב במזונות אשתו, היות והיא עזבה את הבית ולכן הוא פטור ממזונותיה.
קביעת בית המשפט:
ראשית, על הצדדים חל הדין האישי ולפיכך, בעניינם חל הדין הנוצרי, המחייב את הבעל בתשלום מזונות לאשתו ולקטינים כמו הדין העברי.
שנית, ביהמ"ש דן בנושא כיצד מחייבים וגובים מזונות מאדם החי מקצבת נכות של הביטוח הלאומי. ע"פ תמ"ש חנימוב נ' חנימוב (להלן: "פס"ד חנימוב")– שם נפסק כי כלל יסוד בדיני הביטוח הלאומי, שתשלום הקצבה משולמת ישירות לידי הנכה. אולם בצד הכלל יש חריגים, וחריגים אלה נקבעו בחוק. זכאות האישה והילדים הם חלק מאותם חריגים (ס' 304, 305 לחוק הביטוח הלאומי) כמו כן, לאור פס"ד חנימוב הכלל הוא, כי בכל מקום שנפסקים מזונות אישה ו/או קטינים לחובתו של אב נכה, תוספת הילדים בקצבת הנכות של האב תנוכה משיעור המזונות של האב עבור הילדים.
ע"פ סעיף 200 (ג) (2) לחוק הביטוח הלאומי, זכאים שני הילדים הגדולים לתוספת של 10% מהשכר הממוצע במשק (כל אחד מהילדים) מסך קצבת הנכות של האב.
ביהמ"ש חייב את הבעל במזונות אשתו וילדיו וקבע כי כמחצית מסך דמי מזונות הקטינים יועברו ישירות ע"י המוסד לביטוח לאומי לאמם של הקטינים בהתאם להוראת סעיף 200(ג) לחוק הביטוח הלאומי, והיתרה תשולם לאם ע"י המוסד לביטוח לאומי ע"פ חוק המזנות (הבטחת תשלום), התשל"ב- 1972.
ד"ר דוד סער, עו"ד
