הטלת אחריות אישית על בעל תפקיד בחברה במסגרת תביעה נזיקית

בערעור בבית המשפט העליון, [ע"א 313/08, נשאשיבי ואח' נ' רינראוי ואח'] נפסק שכאשר לא קמה אחריות אישית לנושאי משרה בחברות, מכוח  עוולות הרשלנות והפרת חובה חקוקה, אין מקום להרחיב את אחריותם באמצעות סעיף 12 לפקודת הנזיקין (אחריות של משתף או משדל).

המערערים היו נושאי משרה (בעלי מניות) ומנהלים בחברות שבבעלותם. בית המשפט המחוזי פסק שהם חבים באופן אישי מאחר ולא הבטיחו חלק מכספי המשיבים, רוכשי דירות נופש. בית המשפט הטיל עליהם אחריות אישית במישור החוזי, מאחר והם עמדו מאחורי הפרת ההתחייבות של החברות להבטיח את כספי הרוכשים, או כמי שאפשרו לחברות לנהוג בחוסר תום לב. כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע שאחריותם האזרחית האישית של המערערים, נובעת מעוולת הרשלנות או מהעוולה של הפרת חובה חקוקה... והיא נסמכת על סעיף 12 לפקודת הנזיקין...".

בבית המשפט העליון התקבל הערעור ברוב דעות, ונקבע שאי אפשר לחייב את המערערים במישור החוזי. בעניין חובת תום הלב, אומנם החובה לנהל משא ומתן בתום לב לפי סעיף 12 לחוק החוזים חלה גם על האורגנים ונושאי המשרה בחברה. אבל, במקרה לפנינו, המערערים לא הפרו את חובת תום הלב בשלב הטרום חוזי. כמו כן לא ניתן להטיל על המערערים אחריות אישית מאחר והפרת חוזה על ידי חברה אינה מובילה להטלת אחריות וחבות אישית על האורגן או נושא המשרה הפועל בשמה של החברה, זאת מכוח העיקרון שקיימת הפרדה בין אישיותה המשפטית של החברה לבין האורגנים ונושאי המשרה אשר אינם אחראים כלפי אדם שהתקשר בהסכם עם החברה.

בדעת מיעוט בפסק הדין סבר השופט שיש להטיל על המערערים אחריות אישית, כמי שהשתתפו וסייעו של עוולה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין. על אף דעה זו נקבע שכאשר לא קמה אחריות אישית למערערים מכוח עוולות המסגרת, אין מקום להרחיב את אחריותם באמצעות סעיף 12 לפקודת הנזיקין. בית המשפט גם קבע שהשימוש בסעיף 12 לפקודת הנזיקין כמקור להטלת אחריות במטריות שונות מוגבל ביותר, והפסיקה נותנת לסעיף פירוש מצמצם ביותר.

סעיף 12 לפקודת הנזיקין מקים אחריות אישית, באופן שנדרשת תרומה ישירה לביצוע מעשה עוולתי. על מנת להטיל אחריות מכוחו של סעיף 12 לפקודת הנזיקין יש צורך לעבור מבחנים קפדניים ביותר, המבטאים את האחריות האישית המוטלת מכוחו של הסעיף. התנאים להטלת אחריות הם יסוד נפשי של מודעות וקיומו של קשר סיבתי בין ההוראה שנתן השולח לבין העוולה שבוצעה.

בנוסף לכך, בית המשפט סבר שהטלת חובה על האורגנים בחברה תיצור הרתעת יתר מפני נטילת סיכונים עסקיים סבירים על ידי החברה.

לכן, כאשר לא ניתן לחייב את נושא המשרה מכוח עוולות המסגרת בצורה אישית וישירה, אין מקום להרחבת האחריות באמצעות סעיף 12 לפקודה.

ד"ר דוד סער, עו"ד