החלטות ועדות ערר של הביטוח הלאומי – האם סוף פסוק?

לוועדות ערר של המוסד לביטוח לאומי מגיעים אלה אשר לא שבעו נחת מהחלטת הוועדה הראשונה. אין הבדל כאן בין אלה אשר הוכרו כנפגעי עבודה או אלה אשר מבקשים הכרה בנכות כללית. אלה כמו אלה מערערים לועדת ערר כאמור.

ועדת הערר מתכנסת לרוב בהרכב של שלושה רופאים כאשר לפחות אחד צריך שיהיה מומחה בתחום פגימתו של העורר. ועדת הערר פוסקת את פסקה ולכאורה יש לנו סוף פסוק. והיה והחלטת ועדת הערר שוב לא השביעה את רצונו של העורר, חש זה כי הגיע למבוי סתום ולרוב אין הוא יודע כיצד לנהוג שכן אינו מצוי באפשרויות הנוספות העומדות לפניו לשינוי רוע הגזירה. 
ובכן, החלטת ועדת הערר היא אכן סוף פסוק בכל הקשור לקביעות הרפואיות גרידא שקבעה. מאידך, אין הדבר סוף פסוק אם נמצאו פגמים משפטיים בהתנהלות הועדה או בהחלטותיה. 

כלומר: אם נמצאה טעות משפטית בהחלטת הועדה, פתוחה בפני העורר לפנות לבית הדין לעבודה בערעור על החלטת ועדת הערר. בערעור זה עליו לציין את כל הטעויות המשפטיות שסבור הוא שהועדה טעתה. ויודגש, כי קביעת אחוז נכות בשיעור מסויים הנמוך בהרבה מציפיותיו של העורר אינו מהווה טעות משפטית גם אם ינסה העורר להוכיח כי הוועדה טעתה בקביעתה זו. 

טעויות משפטיות נמנו בפסיקה כטעויות אשר אינם עולים בקנה אחד עם התקנות או הצדק הטבעי. לדוגמא: הועדה לא נימקה את החלטותיה, לא השתתף בועדה רופא בתחום המומחיות הרלבנטית לפגימות העורר, לא התייחסה לחוות דעת שהמציא העורר, לא בדקה את העורר בדיקה קלינית במקום שהיתה צריכה לעשות זאת, כגון: במקרים של פגימות אורטופדיות, לא ייחסה את הסעיף המתאים בתקנות לפגימתו של העורר, התעלמה מפגימה קיימת למרות שהומצאו לה מסמכים רפואיים מתאימים ועוד ועוד.

במקרים כגון אלו יכול בית הדין להתערב ולהחזיר את עניינו של העורר לועדה על מנת שתשוב ותדון בכל אותם מקרים שנמנו לעיל.

כאן יש לציין כי במקרים רבים כאשר הדבר נעשה ע"י עורך דין מיומן ומקצועי, ניתן ליצור תפנית מעניינת וחיובית בדיון החוזר שתעשה הוועדה, לשביעות רצונו של העורר.

 

ד"ר דוד סער, עו"ד