הועסק בחוזה מיוחד והוכר כעובד מדינה לצורך חוק הגמלאות

בית הדין הארצי בפסק דינו בעניין ע"ע 168/05 שלמה נקש נ' מדינת ישראל- משרד התקשורת ורשות הדואר, קבע כי יש לראות בעובד שהועסק כדוור בחוזה מיוחד ברשות הדואר על ידי המדינה, והמשיך לעבוד במתכונת זו גם לאחר הפיכת רשות הדואר לגוף סטטוטורי, כעובד מדינה לצורך חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, המעניק לו זכויות הנגזרות מחוק זה.

במקרה הנדון, דובר בעובד שהועסק כדוור ברשות הדואר אשר הועסק על ידי המדינה כקבלן בחוזה מיוחד. בשלב מסוים פנה העובד לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב  בבקשה להצהיר כי בתקופת העסקתו במדינה היה מעמדו כשל עובד. הליך זה הסתיים בבית הדין הארצי לעבודה, אשר קבע כי העובד היה בגדר "עובד" של המדינה עד למועד הקמת רשות הדואר, ועניינו הוחזר לבית הדין האזורי לצורך המשך דיון בשאלת התשלומים המגיעים לו כ"עובד" וכן להכרעה באשר לתקופה שלאחר הקמת רשות הדואר. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין העובד לבין רשות הדואר ממועד הקמתה, והעובד הגיש ערעור נוסף לבית הדין הארצי.

בית הדין הארצי קבע כי אכן לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים בתקופה האמורה, ומשנדחה ערעורו פנה לבית המשפט העליון, אשר הפך את הקערה על פיה וקבע כי בתקופה זו אכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים. העובד פרש לגמלאות והוא עתר לבית הדין האזורי בתביעה להכיר בו כעובד מדינה לצורך חוק הגימלאות. בית הדין האזורי קבע כי העובד לא עמד בתנאים הקבועים בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, הכוללים בין היתר עמידה בבדיקות רפואיות ובמכרז, ומשכך אין לראות בו עובד שנתמנה על פי חוק המינויים והוראות החוק אינן חלות עליו. על החלטה זו הגיש העובד ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

בית הדין הארצי בחן את עניינו של המערער והגיע למסקנה כי העובדה שהמערער לא עמד בתנאים הקבועים בחוק המינויים כגון בדיקה רפואית, הצהרת אמונים וכיו"ב, היא כשלעצמה אינה נימוק מספיק לשלילת מעמדו כעובד קבוע. בית הדין קבע כי המדינה אשר סווגה את המערער בטעות כ"קבלן" והעסיקה אותו במתכונת זו, מנעה את קיום התנאים הקבועים בחוק המינויים, ולכן אין היא זכאית לטעון לאי קיומם.

בסופו של דבר, ערעורו של העובד התקבל, והוא הוכר כעובד מדינה לצורך חוק הגימלאות.

המסקנה: העקשנות משתלמת.

ד"ר דוד סער, עו"ד