הודעה מוקדמת לעובד בחברה הנמצאת בכינוס נכסים

השאלה המתעוררת בבקשה זו הינה האם עובדים שפוטרו מעבודתם על ידי הנאמן, בתקופת הקפאת ההליכים נגד החברה, זכאים לתשלום תמורת הודעה מוקדמת בת חודש ימים, במסגרת "הוצאות הקפאה", כלומר לפני תשלום חובות בגין חוב עבר, או שמא ישולם במסגרת נשייה בדין קדימה?

המבקשים היו עובדיה של חברה אשר פוטרו מעבודתם במהלך הליך הקפאת הליכים. עם פיטוריהם התקבלו המבקשים לעבודה, כעובדי הנאמן בהקפאת הליכים וקיבלו שכרם בהתאם. העובדים לא קיבלו את דמי ההודעה המוקדמת המגיעה להם. חוק הודעה מוקדמת נחקק בשנת 2001 וקובע חובה הדדית, של המעביד ושל העובד, לתת הודעה מוקדמת לפיטורין או התפטרות. החוק הוא חלק מההגנות על העובדים, ורציונאל זה חל גם במצבי חדלות פירעון.

ישנן גישות שונות בשאלת דמי ההודעה המוקדמת, חלק סבורים שהתשלום אמור להיות משולם על ידי הנאמן מאחר והתשלום צופה פני עתיד, ולכן ייחשב כהוצאת ההקפאה. חלק סבורים שאופי התשלום צופה פני עבר ולכן חלים עליו דיני הנשייה והחוב ישולם בדין קדימה וגימלה מהמוסד לביטוח לאומי.

לבד מהיות שכר העבודה בדרוג הנשייה בדין קדימה, זכאי העובד לקבל חלק משכרו  שלא נפרע על ידי מעבידו באמצעות גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.

משעה שהטענה הינה כי דמי הודעה מוקדמת נחשבים כשכר עבודה, הרי שהמחוקק קבע כי יש ליתן מעמד משודרג לעובדים. המחוקק העניק לעובד מעמד של נושה בדין קדימה ולא מעבר לכך, ולא נקבע שיש ליתן לעובד במצב הקפאת הליכים זכות לקבל את שכר העבודה כהוצאות הקפאה.

בית המשפט גם שקל את מצב קופת ההקפאה במקרה שלפניו, והתוצאה לדעתו, שאם דמי ההודעה המוקדמת לעובדים תהא מקופת ההקפאה, ייתכן שחוזי העבודה עם העובדים יהוו נכס מכביד. כתוצאה מכך סבר בית המשפט, לא יוכל נאמן להבריא את החברה ולא יוכל מפרק למכור נכסי חברה או לשמש כמפרק מפעיל.

הבקשה נדחתה, ודמי ההודעה המוקדמת שולמו לעובדים בדין קדימה ולא כהוצאות הקפאה.

ד"ר דוד סער, עו"ד