הגשת תלונה בפני הממונה מוגנת מפני תביעת "לשון הרע"

כאשר פלוני מתלונן על אלמוני בפני הממונים עליו, גם אם יש בדברים משום לשון הרע, חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, קובע כי הם חוסים תחת הגנת תום הלב. סעיף 15(8) לחוק קובע כי לנתבע עומדת הגנת תום הלב כאשר "הפרסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות מוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה, ואולם אין בהוראה זו כדי להקנות הגנה עם פרסום אחר של התלונה, של הגשתה או של תכנה".

הפסיקה קבעה, כי כאשר מרותו של האדם שאליו הופנתה התלונה אינה מעוגנת בחוק, מוטל על המפרסם להוכיח, כי אותו אדם היה ממונה על הנפגע. מכל מקום, על מנת שתלונה זו תזכה להגנה היא חייבת להיות מוגבלת לסוג העניינים שבנוגע אליהם היה האדם שאליו הופנתה התלונה ממונה על הנפגע .

עוד נפסק, כי הגנת סעיף 15 (8) לחוק, תחול על תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת, או לממונה על התובע, גם אם הוגשה מתוך כוונה לפגוע בתובע, וגם אם מתברר בדיעבד כי תכנה אינו נכון, ובלבד, שהמפרסם האמין באמיתותה (ע"א 788/79).

הפסיקה קבעה עוד כי אם שולחים את התלונה למספר מכותבים, יש לבחון כי כולם מהווים "ממונים" על הנלון (ע"א (נצ') 1090/05).

ד"ר דוד סער, עו"ד