הגנות מוחלטות בלשון הרע – חלק ג'

בתא (נצ') 7511-01-10 יוסף דולה נ' שמשון ארבל (ניתן ביום: 19.10.10) נדון מקרה שכזה, שאינו "מקרה מובהק" אשר נכנס בגדר ההגנה שבסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965, שם נפסק כי:

"הפרסומים המיוחסים למבקש בכתב התביעה לא נעשו במסגרת ישיבת מועצה או כל ישיבה אחרת, אלא, עניינם בפרסומים שנעשו באמצעות כרוז, דאר אלקטרוני, ומכתב לנמענים שונים, אשר פורסם, בין היתר, באינטרנט".

בפסק הדין אוזכרה הפסיקה בעניין ע"א (מחוזי נצרת) 1233/07 אשל נ' עטר (2008), שם נפסק, כי יש לפרש את סעיף 13(9) בצמצום גם לעניין דברים שנאמרו במהלך דיונים בישיבת מועצה מקומית:

"אכן, ידוע כי המחוקק הרחיב את ההגנה הקבועה בסעיף 13(9) לחוק, כך שכיום הורחבה ההגנה למצבים בהם היה המפרסם רשאי לפרסם דבריו על פי היתר של הרשות המוסמכת. עם זאת, אין משמעות הדברים, כי בכל מקרה ומקרה, מבלי לבחון את נסיבותם, תחול הגנה זו על כל אמירה, ובמיוחד, כאשר לא נבחנה הסכמתה של הרשות המוסמכת. יש לפרש את הוראת סעיף 13(9) בדווקנות, ובהתאם, לבחון האם קיימת במקרה הנדון, הסכמת הרשות המוסמכת. במקרה דנן, פרסם המשיב עובדות שאינן נכונות, כאשר אין זה מתפקידו כראש מועצה לפרסם עובדות לא נכונות או לא בדוקות, אשר אינן קשורות לנושאים שהיו חלק מסדר יומן של מליאת המועצה וועדת הביקורת, ונאמרו כולן על רקע אישי. הדעת אינה נותנת, כי יתאפשר לנושאי משרות ציבוריות לפרסם כנגד אחרים, ולו עובדי הרשות, דברי בלע שאינם נכונים, תוך שהם חוסים בצילה של הוראת הסעיף. במקרה דנן, לא מצאתי כי דבריו של המשיב התחייבו מהוראת דין או מהוראה של רשות מוסמכת, אף לא מצאתי כי ניתן לו היתר כל שהוא על ידי רשות מוסמכת, כאשר, כאמור, דבריו אף לא התייחסו לנושאים אשר עמדו על סדר יומן של ישיבות אלה. משכך, אני קובע כי דבריו המלעיזים של המשיב אינם חוסים בצילה של הגנת סעיף 13(9) לחוק".

על סמך הדברים האלו נפסק בעניין דולה כי מקום בו יש ספק באם מדובר בפרסום הנכנס, באופן מובהק, לגדרו של סעיף 13(9) לחוק, שכן הוא לא נעשה במסגרת ישיבת מועצה או ישיבת ועדת ביקורת, וכאשר טרם הוכח כי הוא נעשה מכוח הדין או מכוח הוראה של רשות מוסמכת, אין לדחות על הסף את התביעה לפי חוק איסור לשון הרע.

ד"ר דוד סער, עו"ד